עולמו של טזוטה שליט"א. מבט מפוכח על החיים.

חובה וזכות

28 באפריל, 2009 מאת

יש חובות שאזרח חייב למדינה. בין אם זה מוצא חן בעיניו ובין אם לאו.
סהדי במרומים שאני לא חסיד של הצבא על כל חוסר ההגיון, הטמטום והבזבוז שיש בו. אני ממש לא אוהב את הצבא, אבל שירות צבאי הינו חובה אזרחית ומוסרית ראשונה במעלה. אדם חייב את זה לא רק למדינה אלא קודם כל לעצמו.
שנאתי כל דקה שלי בצבא, שנאתי כל רגע משירות המילואים הארוך והמציק שעשיתי במשך למעלה מ 20 שנה, אבל עשיתי את העבודה שלי כחייל בהצטיינות ועם כל הלב. חרקתי שיניים, לקחתי כדורים נגד הקאה ועשיתי.
ולא הייתי מוותר על זה בשום הון שבעולם.
חורה לי נושא ההשתמטות. של כולם, ללא הבדל:
תלמידי הישיבות החרדים שמעדיפים לאונן באוהלה של תורה ולא באוהל הסיירת.
הפרחות המזדיינות שמעדיפות למצוץ לערסים במועדונים ולא לידיד בבסיס לפני יציאה לשטח, אבל לכבוד הצבא הן שמות חצאיות של דוסיות. את זה הן יכולות לשנות, את הפרצוף השרמוטי שלהן לא.
התל אביביים ה"אמנים" המיוסרים שבולעים ריטלין, סמים קלים ואלכוהול במקום להריח ליזול ושמן רובים.
האנשים ה"רגישים" שלא יכולים להחזיק נשק, אבל יודעים לקבל בתחת זין של שלושה צול.
אין לי בעיה. שלא יעשו צבא. גם ככה הצבא לא בדיוק סובל מחוסר כח אדם. יש לי אחלה פתרון בשבילם.

המדינה נותנת לקשישים סיעודיים למות בלי טיפת כבוד עצמי בבית, או במוסדות סיעוד עלובים שנוטלים מהם את צלם האנוש.
קשיש שלא דאג לעצמו בצעירותו יבלה את שנותיו האחרונות כמו כלב במלונה נטושה.
בתי החולים השיקומיים סובלים ממחסור כרוני בידיים עובדות. בכל תחום. החל מאחים ואחיות וכלה בעובדי משק, טבחים ונקיון.
בעיית הקשישים ומחסור במוסדות סיעוד ובתי אבות מכובדים וזולים רק תלך ותחריף. אנשים חיים יותר שנים, ובדרך כלל השנים הללו חולפות על האומלל במוסד סיעודי ובלי יכולת לנגב לעצמו את התחת.

ובכל פעם המדינה מייללת שאין תקציב להרחיב, אין תקציב לסייע.
שלא יזיינו את השכל. יש למדינה יכולת להקים במהירות ובתקציב לא גבוה עשרות רבות של מוסדות סיעוד ענקיים בפיזור גיאוגרפי חכם בארץ.
כל מוסד כזה ינוהל ברוח של "בסיס צבאי" לכל דבר ועניין.
במוסדות הללו ישובץ צוות ניהולי מקצועי (כמו שבסיסי הצבא מנוהלים על ידי אנשי קבע) אבל כל כח האדם התפעולי יורכב מ"חיילים" שזה יהיה השירות הצבאי שלהם. כל אותם משתמטים שפורטו קודם. הם יעברו קורסים מקצועיים בדיוק כמו שנער בן 18 עובר קורס צבאי שהופך אותו לאפסנאי, ללוחם או לפקיד שלישות.
הם יעשו שלוש שנים, יקבלו משכורת של חייל, יעשו תורנויות שבת וחג, אבל אין לי בעיה שילכו כל יום הביתה. בסיס פתוח.

שיבוץ של המשתמטים במוסדות סיעוד ושיקום ישמוט את הקרקע מתחת לכל התירוצים למה לא לשרת.
מה יגידו החרדים? שזו לא מצווה לסעוד קשישים? שזו לא הוראה מאלוהים ? או שאולי אסור לו להיות עובד מטבח במוסד הזה ?
מה תגדנה השרמוטות ? שלא צנוע להחליף חיתול לזקן או לסייע לזקנה להתקלח ?
מה יגיד האמן המתייסר ? שאין לו יכולת לשעשע זקנים בשירה בציבור בחדר האוכל ? להנעים את זמנם בשיחות ?
שלא ידאגו. בסוף כל יום הם יחזרו הביתה. למשפחה.

נושא הסיעוד הוא רק דוגמא. אפשר להרחיב את הרעיון לתחומים רבים נוספים. מה שקורה היום בפועל בתחום ה"שירות הלאומי" ממש לא מספיק ולא רציני. זה לא מגרד אפילו טיפה בים ממה שצריך וניתן לעשות.

מזה אי אפשר להשתמט. מי שגם את זה לא ירצה לעשות – יש לי שק מלא ברעיונות איך לאמלל את חייו בעתיד. החל משלילת נקודות זיכוי במס הכנסה, דרך שלילת הטבות במשכנתא ועוד ועוד.

אני כותב את הדברים הללו ביום הזכרון לחללי מערכות ישראל. בכאב ובכעס.

נושאים: המדינה | 9 תגובות »

9 תגובות

  1. מאת bitch87 :

    אני הראשונה שאסכים…..(בלי שום קשר לשזה שהיתי מורעלת:)

  2. מאת tazuta :

    אז אולי נמנה אותך למרכזת השירות הלאומי במדינה………. חסר למי שלא ישרת :-)

  3. מאת אורן :

    בגלל שזה כל כך הגיוני אף פעם לא ינסו לעשות את זה,מעדיפים להמשיך בחרא

  4. מאת יעל :

    כל הכבוד! רעיון מצוין,השאלה אם יש לזה סיכוי במדינה

  5. מאת שושו :

    טזוטה,אני בהחלט מסכימה איתך.
    כולם צריכים לתרום,יש הרבה נזקקים לעזרה.

  6. מאת אפיפיורית :

    המדינה נמכרת בבורסה.
    קק"ל מכר את הקרקעות למי ששלף מכיסו.
    אז, אם הנכס לא של העם היהודי, למה שהעם יתנדב לכבוש אדמה? 

  7. מאת tazuta :

    לצערי נכון הוא שהפכנו לעם חומרני, וערכים נמצאים בתחתית הסולם.
    אני חושב שברגע שאתה חי במדינה כלשהי, אתה חייב לתת פעילות חובה כשירות למדינה שמארחת אותך ומהווה בית ומגן. קראו לזה צבא, קראו לזה שירות לאומי או עזרה קהילתית, לא משנה.
    אין רק לקבל.

  8. מאת אפיפיורית :

    אם הקרקעות בידיים פרטיות אז הצבא יהיה פרטי והחיילים יהיו שכירים לא על חשבון תקציב המדינה אלא מי שרכש ת'קרקע.

  9. מאת tazuta :

    עדיין הקרקע הפרטית היא בתחומי המדינה, נהנית מהגנתה, נתונה לריבונותה וכפופה לחוקיה.
    צבא מקצועני הוא צעד מתבקש ואני מאמין שבעתיד גם יהיה, אבל על חשבון המדינה ולא חלילה באופן פרטי. רק זה חסר לנו, "צבאות" פרטיים שיסתובבו במדינה. אנרכיה.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועשויה לעכב את תגובתך. אם התגובה אינה מופיעה, צריך פשוט להמתין מעט.



מאמרים נבחרים

חפש בבלוג

קטגוריות

תגובות אחרונות

ארכיון

כלים

תגיות