וידויו של טכנופוב במשבר

ובחלומי אני עומד בפני קבוצת אנשים היושבת בחצי גורן.
הם מביטים בי בחמלה.
ואני אוזר אומץ, פוצה את פי ואומר:
"שמי טזוטה, ואני טכנופוב".

כל הקבוצה כאיש אחד משיבה לי בקול רועם: "אוהבים אותך טזוטה".
ואז אני מתעורר. שטוף זיעה , ומתיישב לכתוב את הפוסט הזה, שינסה להסביר למה אני כל כך סולד מהנדסת האנוש האיומה של המוצרים המלווים את חיינו.

לפני שנים לא רבות, לכל מוצר ששימש אותי, נאמר מערכת סטריאו, היו מתגי הפעלה פשוטים וברורים.
בכדי להגביר את הקול הייתי מסובב ימינה כפתור גדול בשם VOLUME .
בכדי להוסיף בס, כל שהייתי צריך לעשות זה לסובב ,שוב ימינה, כפתור עגול בשם BASS .
ואיך הייתי מעביר ממצב "טייפ" למצב "רדיו" ? קלי קלות.
מעביר את המתג בחזית המכשיר ממצב TAPE למצב RADIO .

והעולם הפשוט והמוכר הזה נעלם מחיי.

אני לא מצליח להסתדר היום עם כלום. המכשירים חסרי רחמים ושונאים אותי על בסיס אישי.
מערכת הקולנוע הביתי שלי, נמצאת על אותם כיוונונים כמו ביום הראשון שרכשתי אותה וחיברתי לחשמל.
אני מת לשנות צלילים, להוסיף טרבל, להוריד בס, אבל איך עושים את זה לכל הרוחות?
אין שום לחצנים או כפתורים ידידותיים בפנל המכשיר. יש לחצן גאוני אחד שהוא Multy Function ועל פי מוחו המעוות של מהנדס המכשיר אמור לשלוט בכל הפונקציות. בתיאוריה כמובן.
לוחצים עליו פעם אחת- הוא אמור לטפל בעוצמה, לוחצים פעמיים ומזיזים חץ שמאלה- זה הבאלאנס, לוחצים שלוש פעמים, יורקים פעמיים ורוקעים ברגל- הוא שולט בבס.  ויש עוד כפתור קסם שאמור לשנות את הסאונד לפי מצב הרוח, חשבון הבנק, וכמות הפעמים שעשית סקס השבוע, אבל מי בכלל יודע איך לתפעל אותו.
שלא לדבר על הנסיון להתאים את מכשיר ה DVD לטלויזית ה LCD שרכשת.
הו לא. למרבה הזוועה, יש למכשיר הטלויזיה לפחות 10 כניסות שונות שרק אלוהי הטכנולוגיה מבין את ההבדל ביניהן, ולמכשיר ה DVD יש 10 יציאות משלו, שבסינכרון מופלא שרק הבדלי התקשורת בין גברים לנשים ישווה לו, תמיד יציג על המסך בדיוק מה שלא רצית.

ואז אני יושב עם פרצוף של דביל, מחזיק כבלים מוזרים וצבעוניים בידי, ובמבט של חוסר אונים מוחלט מתחיל בתהליך הניסוי והטעיה שכמובן לא מביא אותי לשום מקום.

שלא לדבר על לכייל את התמונה בטלויזיה לצבעים הנכונים. ישמרנו האל.
אתה לוחץ על לחצן ה MENU ומקבל תפריט ענק, עם תפריטי משנה ואינספור פונקציות, שלבטח חוש הומור מטורף עומד מאחורי חלק מהן. עד שהבנת כמה לחיצות ימינה וכמה לחיצות שמאלה יש לבצע, וכבר עשית את זה, אתה מגלה שיצאת מהתפריט בלי לעשות SAVE והכל חוזר לקדמותו .
נו מילא, אבל איך אני חוזר לתפריט שהייתי בו………הרי לקח לי שעתיים להגיע לשם.

למה אני לא קורא את חוברת ההפעלה ,תשאלו?
כי אי אפשר להבין ממנה כלום!
התרגום העברי קלוקל, דחוס למספר עמודים מקוצר, ובכלל יש לקרוא אותו משמאל לימין למרות שהוא בעברית.
החוברת האנגלית עבה כמו רגל של פולניה קשישה ,מדברת במונחים טכניים בלתי ברורים, ומשום מה חצי מהמקשים והפונקציות שמצוינות בה, אינן קיימות כלל במכשיר שלי……..

הרעה החולה הזו פשטה בכל תחום. זו כנראה מזימה שנועדה לייאש את אחרוני האנשים השפויים בעולם.
הרדיו דיסק המשוכלל ברכב שלי מנגן רק תחנה אחת מרמאללה כי אין לי מושג איך מגיעים לאחרות.
הוא אמור לדעת לקרוא פורמטים שונים של דיסקים, רק שאף אחד לא סיפר לו על זה.
יש לי נגן MP3 שמנגן רק שירים באידיש, ויש לי טלפון משולב מחשב כף יד שזוכר רק מספרים זוגיים ואנשי קשר שמתחילים באות ש.
שעון היד שלי, שמכיל בעצמו שלושה שעונים שונים, נמצא על שעון חורף גם בקיץ ואני חרד משנים שבהן לחודש פברואר יש 29 ימים. אבל כאן פתרתי את הבעיה. פשוט הפסקתי ללכת עם שעון.
המצלמה הדיגיטלית שלי מצלמת עם פלאש רק באור השמש, ומסרבת להפעיל אותו כשחשוך.
גם את הפוסט הזה אני כותב על הלפטופ החדש והמשוכלל שלי, שהדבר היחיד שאני יודע לעשות איתו הוא לפתוח WORD , אם הוא כמובן מסכים לעשות זאת עבורי (מה שבדרך כלל לא קורה).
יש על מסך הויסטה שלו מליון פונקציות שאינני צריך ובמשך יום העבודה מערכת היחסים שלי איתו, בדומה ליחסי עם זוגתי, מורכבת מאינספור אזהרות ואיומים שהוא זורק לי כל שתי דקות (וכמובן שאינני מבין מה הוא רוצה), וממספר דומה של תגובות אקראיות וחסרות קשר שאני עונה חזרה. אבל כל עוד זה עובד כנראה שמצאנו איזושהי תקשורת בסיסית.

איפה הימים היפים, שבהם חיברת את הטלויזיה לחשמל, את האנטנה לשקע, התרווחת בכורסא ונהנית מהחיים?
אני רוצה לחצנים אמיתיים במכשיר שלי. כפתור שכשאתה לוחץ עליו הוא נלחץ. כשאתה מזיז אותו אתה שומע קליק. אני רוצה לסובב כפתור ולהרגיש את העוצמה עולה יחד עם התנועה.

טוב שזה לא מגיע גם לסקס, אותו עוד אפשר לעשות בדרך הישנה והטובה.
בעצם לא. יש עכשיו טרנד של טנטרה, שזה בערך כפתור Multy Function גדול, שעושה הכל אבל בלי לעשות כלום…..