למה דווקא עכשיו ?!
איך אני שונא את השאלה הזו.
זו שאלה פופולארית מאד אצל נשים בכלל, ואצל החטובה שלי בפרט.
את השאלה הזו היא מצמידה כמעט לכל פעולה שאני מבצע בחיי היומיום שלי וזאת ללא שום קשר אם מה שאני עושה חשוב, דחוף, הגיוני, סובל דחוי או לא. עצם העובדה שאני מבצע משהו שהוא ביוזמתי כבר מציקה לה. לא מאמינים ? הנה רשימה אקראית לגמרי. אני אומר משפט, ואתם תשאלו במקהלה: למה דווקא עכשיו ?!
שניה מותק, אני צריך להשתין.
הדלת לא נסגרת. אני חייב לתקן את המנעול בדלת.
עוד רגע, אני בטלפון עם התמיכה של האינטרנט.
נעצור במכונה בבנק, צריך להפקיד צ'ק.
רגע יקירתי, אני בדיוק תולה את המסך החדש על הקיר.
אני נכנס להתקלח.
איך בא לי איזה קבב טוב.
נעצור רגע לתדלק.
תני לי את השלט רחוק- אחליף לו סוללות.
אני ניגש לתקן את התאורה בחוץ.
אני יוצא לשבת בגינה.
אני הולך לכוון את השעונים לשעון קיץ.
אני מפרמט את המחשב.
יש לי לחץ בחזה. תזמיני אמבולנס.
ואני שואל. אם כל זה לא עכשיו. אז –
מתי כן, לעזאזל ?????????????!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
נושאים: סיפורים מהחיים | 8 תגובות »
27 במרץ, 2009 בשעה 9:12
ענק !!!!!!!!!!!!!!!!!
הצחקת אותי !!!!!!!!!!!!! זה כל כך נכון אבל נשים לא יבינו את זה
27 במרץ, 2009 בשעה 10:20
חחחחחחחחח כל משפט במקום,אם אקשיב לאישתי אני לא יעשה בחיים כלום
27 במרץ, 2009 בשעה 11:14
27 במרץ, 2009 בשעה 17:30
טזוטה היקר.
לנשים יש תפיסת זמן שונה מלגברים וגם סדרי עדיפויות אחרים. כל הפעולות האלה שאתם עושים חשובות מאד, אבל לנו הן נראות שוליות. אבל חסר לנו שלא תעשו אותן…
27 במרץ, 2009 בשעה 18:55
היי נירית. תבואי לבקר אותי כשאצא מדעתי ואתאשפז במוסד סגור ?
27 במרץ, 2009 בשעה 21:49
ברור שאבוא טזוטה, וגם אביא לך עוגיות תוצרת בית
29 במרץ, 2009 בשעה 0:30
עכשו תפסתי את עצמי שאני גם כזותי חח אבל כשזה קשור בי יש לי סבלנות
29 במרץ, 2009 בשעה 8:32
טזוטה,בלעדינו אתם לא שווים כלום.
לכן תמשיכו לקטר.
ולך טזוטה ישמר מהחטובה,כדי לך.