העין הרעה של רפאל המזבל
אני לא יודע מה אתם חושבים על קנאה, צרות עין ובכלל על מה שמוגדר כ"עין הרע" אבל אני אספר לכם סיפור.
בסרטי האימה ישנן דמויות דמוניות, שגם לאחר שחוסלו וכביכול נעלמו מהעולם, הן צצות מחדש ומוכיחות שהן עדיין קיימות.
אצלי זה קרה עם דמות מיתולוגית מילדותי ש"חזרה לחיים" ונוכחת גם היום. ממש "בימים ההם ובזמן הזה"…
כשהייתי ילד, לסבתי המנוחה היה שכן צמוד שחצרו גבל בחצרה.
האיש היה רווק בן למעלה מ 40 קנאי, רכלן ומתוסכל. כיוון שסבל מבעיית לב, הוא לא עבד אלא חי על קצבה כלשהי שאפשרה לו לנהל חיים פשוטים ונוחים.
שמו הרשמי היה רפאל, אבל בשכונה הוא הוא היה ידוע כ"רפאל המזבל". נחש אנושי. פיזית הוא דמה לנחש הקוברה. ראשו קירח דמוי ביצה, עיניו גדולות ובולטות ושפתיו דקות וזדוניות.
כ 20 שעות ביממה האיש היה יושב על כסא נוח בחצרו, כוס תה גדולה מזכוכית בידו ומשקיף על העולם.
אל תטעו, זו לא היתה השקפה פסיבית. האיש ראה, שמע וריכל על כל דבר. כשנוהלו שיחות אצל שכנים הגובלים בקירותיו הוא נהג להצמיד כוס לקיר על מנת להקשיב להם. הוא נהג לתחקר את הדוור על דברי הדואר שהביאו לשכנים, ולפתוח מעטפות של אחרים שענינו אותו במיוחד. כיוון שהיה בבית רוב שעות היום הוא נהנה מאד לקבל דואר רשום וחבילות עבור השכנים וכך לדעת עוד ועוד פרטים, אותם היה מפיץ הלאה לכל מי שרק הקשיב.
בערמומיותו הרבה הוא נהג להתחבר לברזי מים בחצרות השכנים ולהשתמש בהם כבשלו.
דבר לא נסתר מעיניו, והן היו עיניים רעות. הילדים בשכונה קיבלו הנחיה מהוריהם שלא להעז ולדבר איתו, כיוון שבמהלך שיחותיו עם הילדים נהג המזבל לחלוב מהם אינפורמציה ששימשה אותו לריכוליו. קנאתו שנבעה מבדידותו ותסכולו גרמה לו לרוע כלפי כל מי שחייו היו טובים משלו.
סבתי המנוחה נהגה להשבע בנקיטת חפץ, שבכל פעם שחזרה מקניות, עמוסה בסלים ונתקלה בעיניו הרעות, היא היתה מועדת ותכולת הסלים מתפזרת לקול צחוקו השטני של האיש.
האיש נפטר בגיל צעיר יחסית, לפני קצת למעלה משלושים שנה. אבל כנראה שנשמתו התגלגלה לשכן שלי.
יש לי שכן שמזכיר את רפאל המזבל בכל דבר. נשבע לכם. גלגול נשמות.
האיש אמנם בן 30 וקצת (מה שהגיוני לגלגול הנשמה…) , נשוי עם ילדים, אבל כאן מסתיים השוני.
בכל השאר האיש משחזר את המקור.
זה מגיע לרמות שבהן בכל שיחת שכנים אם סיפרנו שעשינו או קנינו משהו הוא דואג לזרוק לעברנו את המשפט "אתם העשירים"…."אתם יכולים להרשות לעצמכם" . אם הוא רואה אותנו יוצאים בערב הוא מייד חוקר "לאיזו מסעדה אתם הולכים"? אסור לדבר לידו שיוצאים לחופשה, כי גם אז הוא מתחיל לזבל…
החטובה הולכת לזרוק קרטון ריק של הפיצה שהזמנו בלילה ונתקלת בו. ישר היא שומעת ממנו "החיים הטובים! פיצות אתם מזמינים". שלא לדבר שהוא נתקל בנו זורקים שקיות זבל עמוסות ומפטיר לעברנו "כמה זבל אתם זורקים! כמה אתם קונים…"
פחד אלוהים להיתקל בו כשאנחנו חוזרים מקניות. או אז הוא נועץ מבט חודרני בכל שקית שאנו סוחבים, ממש בוחן את תכולתה ואני רואה את גלגלי מוחו מחשבים עלויות.
אני מאמין בעין רעה. במיוחד של אנשים כאלה.
לפני כחודשיים החטובה אפתה עוגות וכמנהגה, הכינה צלחות לחלק לשכנים.
כשהיא מסרה את העוגות גם ל"מזבל החדש", במקום להסתפק ב"תודה" , הוא אומר לה : " כמה כח יש לך ! "
יום למחרת, הפלא ופלא, החטובה חטפה פריצת דיסק בגב קשה שניטרלה אותה לשלושה שבועות, זריקות, דיקור ומה לא.
נושאים: סיפורים מהחיים | 13 תגובות »
12 במרץ, 2009 בשעה 18:04
אני מאמינה בעין הרע מכל ליבי. יש אנשים מסוימים שאחרי מפגש איתם אני משלמת מחיר כואב ויותר מפעם אחת.
12 במרץ, 2009 בשעה 20:01
הקינאה גורמת לכל האנרגיות השלליות בעולם
12 במרץ, 2009 בשעה 23:23
…אומרים יש נאחס בעולם…
נראה לי שלכל אחד יש את הנאחס הזה,
יש לנו משפחה במגרש לידנו (אני קורא להם משפחת נאחס) שכל פעם שאנחנו נפגשים איתם-קורה לנו משהו רע, נפילה, מכה- יכול להיות שהמקריות משחררת לנו נאחס בצרורות באופן אקראי,אבל איך שהם מתנהגים אני נוטה לחשוב שזה בגללם .גם השם שלהם בישוב הוא נאחס.
אני לא נוטה להאמין בעין רעה ,אבל אני מוכן לחרוג ממנהגי בשביל משפחת נאחס. (אבל אני עושה את זה בשקט כדי שהעין רעה לא תקפוץ ותנשך אותי במקום שהשמש לא זורחת, ברגע שאתה מאמין בזה, הרעיון מתקבע ואז באמת מתחילים להאמין בזה)
אאארררגג, יותר מדי מיסטיקה ב2 שקל בשבילי לשעת לילה מאוחרת. כבר עדיף לראות סרט אימה במקום לדבר על הנאחס
13 במרץ, 2009 בשעה 17:16
אהלן טזוטה,תגובה רישונה שלי פה!
מה שמספר ראסטה דומה למה שיש אצלנו.גם לנו יש שכנה עם עינים רעות שכל פעם שקונים משהו חדש או מביאים לבית משהו היא תמיד תגיד איזה מילה,ותמיד אחרי זה קורה לנו משהו.או שנישבר כלי,אומישהו ניהיה חולה,ממש ככה
13 במרץ, 2009 בשעה 18:46
אולי זה לא עין רעה אבל אני מאמינה באנרגיות לא טבות שיש לבני אדם
יש כאלה עים אנרגיות טבות ויש עים רעות.אלה עם רעות מוסגלים לקלקל לאנשים אחרים.אני אף פעם לא מספרת מה הולכת לקנות עד שלא קניתי,הרבה פעמיםפ קרה שסיפרתי והכל נכשל
13 במרץ, 2009 בשעה 19:37
בהתחלה חשבתי שאתה צוחק טזוטה אבל אז נזכרתי בחברה גרושה של אשתי שכל פעם שהיא אצלנו ורואה שאנחנו ביחסים טובים משהו מתפשקש ואנחנו רבים אחר כך בלי סיבה! יש משהו בזה.אולי אנרגיות,אולי עין רעה אבל משהו בטוח
13 במרץ, 2009 בשעה 19:59
שכנים קנאים זה חרא.אני ביכלל שונא אנשים שמסתכלים לי בצלחת,בקניות או כמה אני מבזבז
מודה שזה מפחיד אותי מאוד
אנשים זורקים מילים ואחר כך קורים דברים
עדיף לא לדבר,מה רואים רואים
14 במרץ, 2009 בשעה 3:12
יכול להיות שזה פשוט נבואה שמגשימה את עצמה-אנחנו חושבים שזה יקרה ובסוף זה באמת קורה.
אולי זה דרך הפעולה של האנרגיה השלילית שגורמת לנו להכשל.
14 במרץ, 2009 בשעה 7:54
לפחות אצלי, זה קורה גם אם אני לא חושב על זה, כי אני טיפוס די סקפטי מטבעי…אולי באמת יש אנשים מסוימים, עם תכונות שונות שמפיצים אנרגיה שלילית, ואז מתרחשים אירועים כאלו.
14 במרץ, 2009 בשעה 13:52
נכון..אצלנו יש איזו משפחה עירקית שאוהבת לפתוח עיניים….מזעע פשוט…
14 במרץ, 2009 בשעה 15:52
גיסתי היא מכשפה אמיתית
אין פעם שהיא תיזרוק לי מילה על שאני נראת טוב בלי שיום אחרי אני קמה עם חצ'קונים על הפנים או איזה פצעונים
14 במרץ, 2009 בשעה 19:20
אין לי הסבר לזה,מיצד אחד אני לא מאמין בעין רע אבל אני כן מאמין בזה שקינאה של אנשים מקלקלת לאחרים,
הרבה פעמים סיעפרתי לאנשים שאני מתכנן לעשות משהו ואחרי שסיפרתי זה נכשל,אז אני באמת לא יודע
15 במרץ, 2009 בשעה 15:53
ימותו הקנאים
מצידי שיחיו ויסבלו רק שלא יעשו נאחס לאחרים !!!!