השקשוקה של סבתא
בכל יום, בדרכי הביתה מבית הספר התיכון עצרתי אצל סבתא. תיכוניסט בשנה הראשונה.
רעב אחרי יום לימודים. סבתא גרה במרחק 500 מטר מבית הספר, קרוב לתחנת האוטובוס הביתה.
רק הנחתי את כף רגלי על מפתן הדלת וכבר היא ניגשה לענינים.
שמה מחבת על האש ויצקה כמות יפה של שמן. בזריזות קיצצה מספר שיני שום והשליכה פנימה.
במיומנות שרק סבתות יכולות, קיצצה עגבניות על כף ידה. בלי קרש חיתוך.
היא השליכה אותן למחבת ומייד תיבלה בפלפל אדום חריף ומלח. במזלג קטן ערבבה.
"שב נשמתי" אמרה לי, ושמה על השולחן לחם לבן טרי, חתוך לפרוסות גסות, וקערית עם רצועות ירקות מוחמצות קלות בלימון. סבתא הוסיפה תבלינים למחבת, כמון וקימל טחונים, ושפכה פנימה שתי ביצים. היא כיסתה את המחבת והתישבה לצידי מחייכת באושר, ממתינה שהאוכל יהיה מוכן. כשהריחות כבר העבירו את המסר, זינקה ,ניגשה לכיריים והניחה למולי מחבת ובה שקשוקה לוהטת, הטעימה ביותר שאכלתי מימיי.
אכלתי את השקשוקה הזו כמעט מידי יום במשך כל שנתי הראשונה בתיכון. עמדתי לא מעט פעמים לצד סבתא כשהכינה אותה ולמדתי את הסודות.
חלפו עשרות שנים מאז, סבתא כבר שנים רבות בגן עדן, ואני מכין שקשוקה מדהימה, שיצא שימעה למרחוק….חברים עולים לרגל לאכול ממנה. ועד כמה שהיא טעימה, רק אני יודע, שהיא לא משתווה לטעמה של השקשוקה המופלאה של סבתא. יש בה את כל המרכיבים למעט אחד. הנשמה והאהבה של סבתא שלי.

נושאים: סיפורים מהחיים | 14 תגובות »
8 בפברואר, 2009 בשעה 13:59
מרגש,אין כמו האוכל של אמא וסבתא.
8 בפברואר, 2009 בשעה 14:08
ריגשת אותי. החזרתי אותי לרגע לילדות ויש לי דמעות בעיניים.
8 בפברואר, 2009 בשעה 15:52
אוכל עם אהבה זה הכי טוב בעולם.
זה אחד מהתבלינים המוצלחים ביותר שקיימים.
שמת לב שבזמן האחרון יש לך הרבה פוסטים של של\על נוסטלגיה ?
כאילו אתה נפרד ממשהו,
משבר גיל ה40 ?
8 בפברואר, 2009 בשעה 18:20
בשבוע שעבר היתה אזכרה לסבתי, ובעוד זמן קצר אזכרה לאבי, מה שמחזיר אותי פיזית ונפשית לעיר הולדתי ולמחוזות ילדותי… עם הזכרונות באים הסיפורים…
8 בפברואר, 2009 בשעה 20:02
אוח..שקשוקה ! אם היא טובה זה מעדן .הבאת לי חשק לאכול עכשיו
8 בפברואר, 2009 בשעה 21:15
טזוטה אולי תשים פה את המתכון ?? אשמח להכין,מבטיחה לספר איך יצא!
8 בפברואר, 2009 בשעה 22:06
אוכל של סבתות זה האוכל הכי מנחם
מוכן עים ים של אהבה ונשמה
8 בפברואר, 2009 בשעה 22:57
טעם של הבית של סבתה
תמיד יש אוכל טעים וממתקים ושוקולד
בגללך אני הולכת היום לבקר ולנשק את סבתה שלי שתיהיה בריאה !!!
8 בפברואר, 2009 בשעה 23:27
אפשר מתכון? ואם אפשר עם הוראות מדויקות כי אני לא בידיוק בשלן חחח
9 בפברואר, 2009 בשעה 0:33
כל כך התרגשתי,נזכרתי בסבתא שלי שכבר לא איתנו כל כך נכון ונוגע,תודה טזוטה
9 בפברואר, 2009 בשעה 1:09
ניזכרתי שלי היה סיפור דומה עם סבתא שלי לפני 20 שנה,כל יום באתי אליה אחרי הלימודים לאכול מרק עם לוקשים והמון ירקות בפנים\
אף אחד כולל אמא שלי ואני לא מצליח לחזור לאותו טעם כמה שלא ניסינו
מה שאומר שבאמת הסוד של האוכל זה נשמה
9 בפברואר, 2009 בשעה 13:15
לחובבי מתכון השקשוקה …. תוך יום-יומיים אשים את המתכון בלשונית המתכונים באתר……. בתיאבון
9 בפברואר, 2009 בשעה 19:30
הצלחת לרגש אותי…
יש זכרונות שיישארו איתנו לעד.
8 במרץ, 2010 בשעה 19:51
אני באופן אישי לא אוהבת שקשוקה גם של סבתא אבל בהחלט נזכרתי במאכלים טעימים שסבתא שלי מכינה אולי בקרוב אקפוץ אליה לטעום