קלאמזי

שלולית המים שנקוותה בשביל הקצר שמוליך אל דלת ביתי לא בישרה טובות. זה אומר שהחטובה שוטפת את הבית.
זה משאיר לי שתי אופציות:
להוריד את הנעליים בחוץ ולהכנס יחף.
או
להכנס עם הנעליים ולסמוך על זה שהפתולוג כבר יוריד אותן ממני.

בחרתי באופציה הראשונה, חייכתי את החיוך הכי תמים שלי ונכנסתי הביתה.
"מהר ! תעלה לחדר שלך למעלה" ציוותה החטובה "אל תסתובב לי פה".
עכשיו חדות האבחנה שבין קוראותי תשאלנה את עצמן, למה המניאק הזה לא עוזר לזוגתו לשטוף את הבית אלא מסתובב כמו רוח רעה.
אז זהו, שאני מציע את עזרתי בכל פעם מחדש, אבל היא נדחית ברוב קולות.
שתי מטלות הבית היחידות שהחטובה מוכנה שאבצע הן שטיפת כלים וזריקת זבל. מעבר לזה- היא לא סומכת עלי.
מבחינתה אני אימבציל חסר קורדינציה שיש להגן על הסביבה מפניו בכל רגע נתון.
הסטטיסטיקה אגב, מוכיחה שב 99.9999% מהסיטואציות בחיים אני לא גורם שום נזק. אבל לך תתמודד מול מיתוס…
נכון אמנם, שכשמתרחש מפגש נסיבות נדיר שבו אני לבוש בחולצה לבנה, ואוכל ארוחת צהריים ובה מאכלים עתירי רוטב בדיוק חצי שעה לפני פגישה חשובה, ב 11 פעמים מתוך 10 החולצה תסיים את הארוחה מלאה בכתמים.
נכון גם שאני מסוגל לדרוך על רגליים של אנשים שעומדים שלושה מטר ממני.
אבל האם זה מצדיק לשבת איתי בבית קפה ולהזהיר אותי כל פעם : "תזיז את הרגל, אתה מפריע לאדון לעבור" או "תיזהר עם המגש, אתה תוציא עין לגברת "?
מילא. בכל פעם שאנחנו הולכים לקניות בסופר, אני ניגש לעמדת העגלות, דוחף מטבע ומשחרר עגלה.
ותמיד, כשהעגלה תגיע לאשת חלומותי היא תשאל את אותה השאלה: "למה הבאת דווקא את העגלה הזו"?
כאילו שיש לי בחירה ?…
ברור לכם אגב, שכשאנחנו מגיעים לכניסה היא נמלטת מייד לתוך הסופר ומשאירה לי לקחת את העגלה רק כדי שתוכל לקטר עלי אחר כך…
לא יעזרו כל הישגי בחיים…לא יעזור שאני כזה חמוד, מקסים (וצנוע). מבחינתה אני פגע רע.

שקלתי להעמיד את עצמי למכירה באי-ביי. מעניין כמה נקבל.