עולמו של טזוטה שליט"א. מבט מפוכח על החיים.

עניני דיומא

20 בינואר, 2009 מאת

ליבי ליבי על ברק אובאמה. האיש עומד להכנס לתפקידו כאשר רמת הציפיות ממנו בלתי אנושית. מעולם לא ציפה עולם שלם, ולא רק אזרחי ארה"ב לכל כך הרבה מאדם אחד.
רמת הציפיות ממנו משיחית כמעט. אולי בלתי אפשרית למימוש.
הרי גם אם יהיה נשיא מבריק, ויעשה דברים נפלאים, לעולם לא יוכל לעשות "הכל". תמיד יגידו שהוא לא עושה מספיק, לא מגשים את כל ההבטחות, לא מצליח לטפל בהכל באותה מידה של הצלחה. מצפים מהאיש לבצע ניסים. והוא רק בנאדם. מוכשר ככל שיהיה.
בל נשכח את הקלישאה ש"כגודל הציפיה כך גודל האכזבה" ויתכן שכל מעידה קלה שלו, שהיתה נסלחת לנשיא אחר, תימדד במקרה שלו בקנה מידה שונה לגמרי.
כגודל הציפיות כך גם הלחץ לקבל תוצרים מהר. אנשים כידוע הם חסרי סבלנות. גם אם יפעל נכון, הרי שתהליכים רבים יבשילו מאוחר הרבה יותר. אולי אפילו לא בקדנציה שלו, ואז הלך הקרדיט.
למען האמת, הוא הרויח את רמת הציפיות הזו ביושר רב לאחר הקמפיין המהפנט שהריץ. השאלה עד כמה יש לזה כסוי…
אמנם אני רואה בשבועות האחרונים ש"המשיח" מתחיל להנמיך ציפיות בכל פעם שהוא מדבר, אבל לדעתי הוא התחיל בזה מאוחר מדי….כרגע כל העולם באטרף.

ובמקביל אני מצטער להפרד מג'ורג' בוש. אני יודע. האיש נחשב לכשלון, לא אהוד ולא פופולארי, אבל אני מאמין שההיסטוריה תוכיח שלא היה כל כך גרוע.
בוש היה המנהיג העולמי הראשון (והיחיד עד כה) שקרא לילד בשמו. הוא הראשון שזיהה ושם על השולחן בלי צביעות ובלי התיפיפות את הבעיה האמיתית של האנושות במאה העשרים ואחת. הטרור האיסלמי.
הוא הבין מהר מאד שלא מדובר כאן בעניני כיבוש, מחאת מקופחים או בולשיט אחר אלא במלחמה אידיאולוגית אמיתית בין תרבות חשוכה ואלימה לתרבות סובלנית ומתקדמת. ממש מלחמת בני אור בבני חושך.
לא רק שם על השולחן אלא נקט עמדה ויצא לבצע את שהאמין שצריך.
עובדת היותו אדם ישיר, פשטני ולא מתוחכם מאפשרת לו ראיית עולם ברורה ומפוכחת. במקום לראות דברים דרך פריזמות מעוותות ואינטרסים צרים הוא רואה את העולם כפי שהוא. טובים ורעים. שחור ולבן. בלי חוכמות ובלי זיוני שכל. פשוט ולעניין.
לרוב עבד מהראש. לפעמים גם מהבטן. (הלוואי שגם ההנהגה שלנו היתה קצת כמוהו. יותר ישירה ופחות מתחכמת).
הוא אמר את שעל ליבו. בלי לסנן מילים, בלי להצטדק. לעיתים גימגם, לעיתים התבלבל. לא התבייש לענות "לא יודע" כששאלו אותו בנושא שאינו בקיא בו, וידע לצחוק על עצמו.
נשיא אנושי. בן אדם.
בניגוד למנהיגים המתוחכמים (אירופה) הלוקים בעיוורון קטלני (מודע או לא מודע) לגבי האיסלאם. מרוב סובלנות והבנת ה"אחר" הם כורתים את הענף עליו הם יושבים. מה זה ענף…הם בדרך להפיל את כל העץ.

נושאים: חברה וסביבה | 5 תגובות »

5 תגובות

  1. מאת שושו :

    אין מצב לרצות את כולם.
    נקווה לפחות שהוא יהיה טוב לישראל.אין לי ספק שנתגעגע לבוש הליצן.

  2. מאת רינת :

    היי טזוטה.
    אני עדיין כאן, פשוט קצת עסוקה בבית (רמונט כללי).
    בקשר לברק אובמה, אני ממש מצטערת להגיד את זה ואני יודעת שזה נשמע לא טוב, אבל לראות אתמול את כל הכושים האלה יושבים שם ומצפים ממנו שיגאל אותם מאומללותם ולראות נשיא שחור נכנס לבית הלבן – לא עשה לי טוב.
    את בוש אהבתי ללא קשר למחויבותו לישראל. הוא פשוט היה חמוד כזה ושם זין על מה שחושבים עליו (וצוחקים עליו) ועם חוש הומור נפלא.
    אנחנו עוד נתגעגע אליו.

  3. מאת גיליגן :

    בלון נפוח הבחור הזה .דיבורים כמו חול ולאמריקה לא יהיה מה לאכול

  4. מאת דנה :

    בוש…אני כבר מתגעגעת. לפחות לא בנאדם צבוע, ואובאמה נראה צבוע

  5. מאת ראסטה :

    זה רגע הסטורי- במיוחד באמריקה -ארץ (הכאילו) החופש.
    נשיא שחור – זה הפוך על הפוך לכל צאצאי נוגשי העבדים. זה ענק

    רק בואו לא נשכח שהוא בסך הכל פוליטיקאי…

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועשויה לעכב את תגובתך. אם התגובה אינה מופיעה, צריך פשוט להמתין מעט.



מאמרים נבחרים

חפש בבלוג

קטגוריות

תגובות אחרונות

ארכיון

כלים

תגיות