זה היה סיפור של חורף – נרגנות חורפית
אומרים שאם אתה מעל גיל 40 וקם בבוקר בלי שכואב לך משהו, סימן שאתה מת.
המשפט הזה נכון בעיקר בחורף.
לאחרונה אני מרגיש חי מתמיד. כל פעם כואב לי משהו אחר.
נתחיל בזה שכמו סיני זקן, אני יכול לנחש את מזג האוויר לפי מצב הגב שלי. מאז היתה לי פריצת דיסק לפני שנים רבות, היכולת שלי לדייק בתחזיות מזג האוויר עד לרמת גובה המשקעים שמה בכיס הקטן את מירב החזאים.
הגב שלי כואב כל הזמן באופן נסבל למדי, עד שמתחיל להיות קר מאד ואז הכאב מתגבר. הכאב גם מתגבר ביחס ישר ככל ששעת כניסתי למיטה מתקרבת ומגיע לשיאו כשאני נרדם, במיוחד כדי להעיר אותי.
כבר כמה חודשים אני גורר מה שמוגדר כדלקת בגיד בכף הרגל. זה מצב מעניין. הרגל כואבת רק כשאני במנוחה. כשאני הולך, קופץ, משחק כדורסל – אין שום כאב. הרופא כמובן אמר שזה נורמלי ורק מוכיח שיש דלקת.
אז הוא נתן לי כדור פלא שנחשב לדבר היחיד שיכול לטפל בי. כדור כל כך טוב שהוא לא בסל הבריאות ועולה כמו ביקור בפיפ שואו.
רק שלכדור הזה יש חסרון יחיד קטנטן. תופעת הלוואי שלו היא נזק לקיבה. אני מניח שהרעיון הוא שהכאבים בקיבה ישכיחו ממך את הדלקת ברגל. זה לקח בדיוק שלושה ימים עד שהרגשתי שהקיבה שלי מתחרפנת. כאבים, צרבות, מה לא.
העדפתי להפסיק לקחת את הכדור ולהמשיך לסבול עם הרגל. זה כבר עדיף.
הבעיה היא שכאבים הם ערמומיים. הם תוקפים אותך בעיקר בלילה, כשאתה רוצה לישון. ואז גם הברכיים נזכרות שיש להן מה להגיד. ופרקי האצבעות בידיים כואבים אף הם. אתה מגלה לפתע שיש לך גם מותניים, כתפיים, ועוד איברים שיודעים גם לכאוב.
כאילו שזה לא מספיק, מסתבר שנפח שלפוחית השתן כנראה קטן בטמפרטורות נמוכות. לשלפוחית שלי יש בינה מלאכותית והיא מתוכנתת להעיר אותי להשתין בדיוק בארבע בבוקר ובמיוחד בלילות הכי קרים.
לרדת ממיטה חמה, להפרד מהפוך המלטף ומישבנה המחוטב של זוגתי שאני נוהג לאחוז בשנתי וללכת להשתין בחושך ועוד לשטוף ידיים במים קפואים – סיוט. (למי יש סבלנות לחכות בארבע בבוקר שהמים החמים יגיעו ?…)
קודם כל לקום. זו כבר בעיה, כי כבר הזכרתי קודם שהגב כואב ותנועת ההתיישרות באמצע הלילה היא לא כל כך טריויאלית.
אחר כך לרדת מהמיטה בדיוק על הרגל הכואבת (רק כשהיא במנוחה, להזכירכם) וכל זאת תוך הקפדה יתרה לא להרעיש, משימה בלתי אפשרית, כיוון שדווקא כשאני מנסה לשמור על דממה אני נתקל ומועד בכל הדברים הכי מרעישים שניתן להעלות על הדעת. אני מתמחה בלהפיל מיכלי דיאודורנט מעל השידה ובלהפוך את סל הכביסה שנמצא ליד הכיור.
כשאני כבר חוזר למיטה, אני יכול לשכוח מלגעת בחטובה כי הידיים שלי קפואות, המיטה התקררה והגב מציק.
די ! שיחזור כבר הקיץ.

נושאים: סיפורים מהחיים | 8 תגובות »
24 בדצמבר, 2008 בשעה 15:08
טזוטה יקירי,אני מזדהה איתך בטרוף,מרגישה אותו דבר,כאבי גב,מגרנות וכו. "הגיל" עושה את שלו.
חורף נעים וחמים לכולם.
24 בדצמבר, 2008 בשעה 15:42
מה זה נרגנות?
24 בדצמבר, 2008 בשעה 16:12
נרגנות מילה נרדפת לקוטריות, התלוננות.
24 בדצמבר, 2008 בשעה 21:11
לאחרונה קיבלתי תוספת ברזל לרגל עקב שבר מסובך.
ומיום אחרי הניתוח אמר לי כל אדם אפשרי שראה אותי (כולם פתאום אורטופדים ונוירוכירורגים)-אתה תדע לזהות מתי יהיה מזג אוויר רע , אמרתי סבבה-יהיה לי עתיד בספינת פיראטים-בתור חוזה מזג אוויר, מתי להוריד מפרשים וכאלה..
למזלי – זה לא קרה(עדיין)
אבל אני מזדהה לחלוטין עם העניין של 4 בבוקר, ללכת מעופץ כולי עם הקביים (הארורות והמאתגרות הללו) ועין 0.3 פתוחה לכוון נכון ועוד לחזור חזרה בלי להתחלק על איפה שלא הצלחתי לכוון
(-:
(בגלל הקביים אני עומד רחוק יותר)
מה אגיד , חוויה.
יהיה טוב טאזוטה, יהיה טוב…
וחלב זה מעולה נגד צרבת
25 בדצמבר, 2008 בשעה 6:44
ראסטה תאמין לי…..עם הברזל ברגל אתה עוד תגלה שדני רופ פראייר ליד התחזיות שלך…איך הצלחת לגרום לעצמך כזה שבר ?
25 בדצמבר, 2008 בשעה 8:48
תאונת אימונים במילואים.
במהלך תרגיל באש חיה עשיתי פזצטא על אבן מוסתרת בקרקע.
כיף. מומלץ בחום
טוב למות בעד ארצנו (אבל כדאי מאוד שלא תפצע כי אחרת אתה תאכל הרבה מאוד חרא)
10 בינואר, 2009 בשעה 16:17
חחחחח פזצטא …אפשר לקבל אבן במקומות הרבה יותר כואבים כשעושים פזצטא חחחחחחחח
8 במרץ, 2010 בשעה 20:08
אני מזדהה מאד בדבר המעצבן לצאת מהמיטה באמצע הלילה ולהפרד מהשמיכה ומבן הזוג כלכך מרגיז שהשלפוחית שולחת אותות דוקא בזמן הכי קר בלילה…