צבוט אותי, דקור אותי

"אני חושבת שאתה צריך לעבור לרפואה אלטרנטיבית" אמרה החטובה. "תראה איך שהדיקור עוזר לי".
כבר מספר שבועות אני לא ישן טוב בלילה, מסתובב עייף רוב שעות היום ונהנה מכאבי ראש בתדירות תכופה.
חיפוש קצר בגוגל הראה שהסימפטומים שאני חווה הם אכן סופניים וסטטיסטית אני מת כבר שלושה שבועות. נו. מה יש לי להפסיד.
בבוקר התייצבתי במרפאה האלטרנטיבית. הרופאה המאבחנת ישבה מולי בפנים חמורות. משום מה היא סירבה להתייחס לממצאים החד משמעיים שהצגתי לה מתוך גוגל ולאישור רכישת חלקת הקבר שביצעתי יום קודם.
לאחר סידרת שאלות ובדיקת דופק ולחץ דם, המליצה לי על טיפול משולב. שיאצו ארוך, רפלקסולוגיה ודיקור.
לדבריה יש לי "חסימות אנרגיה" והטיפול יעזור לשחרר.
מטומטמת. בטח למדה רפואה באוניברסיטת לטביה. לא יודעת לזהות גוסס לפניה?
קבעו לי תור לשיאצו ליום שלמחרת. שם המטפלת שלי הוא מרילי. אחלה שם. נשמע שם של כוסית.
למחרת הגעתי חדור מוטיבציה והתישבתי בחדר ההמתנה. בינתיים דמיינתי את מרילי, בטח בחלוק רפואי לבן וסקסי, שתתחיל לעשות לי טוב…
הדלת נפתחה ומהחדר יצא המטופל שסיים.
"מר טזוטה ! להכנס בבקשה" נשמעה קריאה מתוך החדר.
נכנסתי. ליד השולחן ישבה מרילי. כשהיא ישבה, היא היתה בגובה של הארון. אלוהים. איזה גודל של אשה. ואיזה עומק. לא אינטלקטואלי. פיזי. שן הזהב בפיה נצצה כשחייכה ובירכה אותי לשלום.
לא הספקתי להגיד "מרים ילן שטקליס" וכבר הייתי על המזרן, כשישבנה של מרילי מופנה לכיוון פרצופי, והברך שלה מועכת את הירך שלי. "אההההה" גנחה מרילי. "אווווווווווו !!!!!" צרחתי אני.
"תרגיע חמוד" אמרה מרילי "זה שיאצו ארוך, הלחיצות ארוכות, חזקות ועמוקות. תתרגל ותרגע".
כל מרילי היתה מעלי, מלפני ומצדדי. לוחצת לי בכל מקום שניתן להעלות על הדעת. בכף היד, בכף הרגל, מתחת לברכיים, מעל הכתפיים. לחיצות ארוכות וכואבות.
היא עושה זאת עם כל הלב, תוך השמעת גניחות ויבבות, ובכדי שהלחיצה תהיה אפקטיבית, היא משעינה את כל 275 הק"ג של גופה על המרפק שלה כשהיא דוחפת אותו לעומק בשרי.
בשלב מסויים הרגשתי את הטחול מנסה לצאת דרך האוזן. עור התוף בלם.
סימנים כחולים החלו להופיע באזורים שונים של גופי. כל כך כאב לי, שהפסקתי להרגיש עייף. הכאבים בזרועות טישטשו את כאב הראש. עוזר החרא הזה.
מחרתיים דיקור. נראה מה יהיה.