מיתולוגיה רומנטית

זהו הסיפור על גברת בידרמן. האשה והאגדה.
זה היה בתחילת שנות התשעים. במסגרת עבודתי קיימתי קשרי רכש עם בית מסחר טכני גדול, בשם בידרמן, שהחזיק במלאי את מרבית המוצרים שהייתי צריך.
בית המסחר היה עתיר שנים ומוניטין ונוהל על ידי גברת בידרמן.
אנשי המכירות מולם עבדתי, ביטאו את שמה בחיל ורעדה. בויכוחים שנהגו להתעורר מפעם לפעם על מחירים או אספקה, הם התכווצו בכיסאם בכל פעם שעלה השם גברת בידרמן. הם היו מוכנים לתת הכל, ובלבד שלא אערב את הגברת בסוגיות.
אף שהייתי לקוח לא קטן של העסק שלה, פגשתי אותה רק פעם אחת. ראיתי אשה פעלתנית ואסרטיבית, שמנהלת את הענינים ביד רמה. למרות גילה המבוגר היא היתה מטופחת להפליא ועוד ניכרו בה סימני האשה היפה שהיתה בצעירותה. תמיד ניסיתי לחלוב מידע מאנשיה, לנסות ולהבין מה עומד מאחורי קשר השתיקה המוזר. ללא הצלחה.
באחד הימים הגיע למשרדי איש מכירות נמרץ וחביב של בידרמן. לא הכרתי אותו. הוא היה חדש בתפקיד. הסתבר שהוא נשוי לבתה של הגברת בידרמן.
התחברנו. קשרי העבודה הפכו לקשרי ידידות וכעבור מספר שבועות, ישבנו על כוס קפה מחוזק בויסקי במשרדי.
"תגיד" ,שאלתי. "מה הסיפור"?
פניו קדרו. הוא הביט בעיני ואמר "שב ותקשיב. אל תוציא מילה עד שאסיים".
אז ככה. גברת בידרמן עלתה לארץ מפולין ב 1940 בגיל 20 . זמן קצר לאחר הגעתה לארץ הכירה את מר בידרמן ונישאה לו.
מר בידרמן היה יהודי רווק סביב גיל 40 וכבר אז היה בעליו העשיר של בית המסחר שנשא את שמו.
גברת בידרמן נכנסה לחייו וגרמה לו אושר רב. האושר היה כה רב עד שגרם לברנש למות מדום לב שלושה חודשים לאחר החתונה ולהוריש לרעייתו הצעירה את העסק.
האלמנה הנמרצת הוכיחה חוש עסקי מפותח ונכנסה מהר מאד לנעליו של בעלה המנוח בניהול העסק.
חריפותה ויופיה של האלמנה, כמו השגשוג העסקי הביאו לה מחזרים רבים.
קצת יותר משנה לאחר מותו של בעלה הראשון נישאה האלמנה הצעירה בשנית. בעלה השני היה אלמן ללא ילדים בגיל העמידה שעסק ברכישת קרקעות חקלאיות.
הנישואים הללו היו מאושרים עוד יותר מהראשונים, כיוון שהבעל השני הצליח לחיות שנתיים עד ששבר את מפרקתו בנפילה ממדרגות הבית.
מחוסר ברירה, החליטה האלמנה הטריה לקחת את ניהול עסקי בעלה השני לידיים, וכך אכן עשתה ובהצלחה רבה.
גברת בידרמן לא נישאה שוב עד לאחר קום המדינה. עד אז ביססה את עסקיה.
בתחילת שנות החמישים, בגיל 35 לערך, נישאה בשלישית. הבעל החדש היה מבוגר ממנה רק במעט ומבוסס בזכות עצמו. הוא עסק בהשקעות באירופה שלאחר המלחמה, ועבודתו גרמה לו להיעדר לא מעט מהבית.
לזוג נולדו שלושה ילדים כמעט ברצף. ההריונות והלידות לא מנעו מגברת בידרמן להמשיך ולנהל בקשיחות את עסקיה, דבר חריג מאד בנוף של מדינת ישראל הצעירה.
הכל נראה מושלם בחייו של הזוג שחגג עשור לנישואיו עד שתאונת דרכים בצפון הארץ שמה קץ לחייו של הבעל. הנהג הפוגע לא נמצא מעולם.
שוב, בפעם השלישית, נאלצה האלמנה להתמודד עם מותו של בן הזוג, ועם עסקים נוספים שעליה לנהל. קשה.
היא לא יכולה להינשא שוב, כיוון שעל פי הדת היהודית היא נחשבת ל"אשה קטלנית".
"אלוהים ישמור" נחרדתי. "היא אלמנה שחורה". הבחור שמולי הנהן והמשיך בסיפור.
היא מינתה צוות מקצועי לצידה ומיקמה את מוקד הפעילות שלה במשרדי בית המסחר בידרמן. משם היא חולשת על האמפריה הכלכלית, בניהול נבון מחד, ובפאניקה של העובדים מאידך.
עם זאת היא מתוסכלת מאד בחייה האישיים. לאורך עשרות שנים היא מצאה את עצמה מחוזרת על ידי גברים רבים, אולם כולם נמלטו בבהלה כששמעו את ההיסטוריה.
"אתה מבין" שח לי איש המכירות בעודו לוגם את השארית בכוס הקפה, "יש לה כסף, יש לה הכל, אבל אין לה עם מי לישון בלילה".
"אבל אתה מסודר, ידידי" אמרתי לו.  הבחור נאנח בכבדות. "מסודר? כן. אבל כשאני רואה את תמונתה של בידרמן הצעירה אני מבחין בדמיון המדהים של אשתי אליה ומקווה שזה דמיון פיזי בלבד"…

נ.ב. השם בידרמן הוא שם מעוות של שמה האמיתי של כוכבת הסיפור.