טזוטה בארץ הפלאות

סוף שנות ה 70 , תיכף נכנסים לשנות ה 80.
אליס. נערה חמודה. אחותו הקטנה של חבר שלי. הכרתי אותו בתיכון. שנינו בני 15, היא צעירה מאיתנו בשנה. אחות קטנה ומעצבנת, שנכנסת לחדר בדיוק ברגעים הלא נכונים, מנדנדת, אבל מתחבבת…
ואיכשהו, היא ואני התחברנו. בשיחות ארוכות, בהקשבה למוסיקה. זה זרם במקביל לביקורים שלי אצל אחיה, ודי מהר פינינו זמן לפגישות ובילויים רק של שנינו.
קשר חברי נטו, בלי אינטימיות פיזית. מן הסתם בגלל שהיא ואני היינו לרוב בקשר "רומנטי" עם בני זוג אחרים. מה שבגיל העשרה היה התוצר של "הצעת חברות"…
נוצרה בינינו כימיה אדירה. התקרבנו מאד. חושפים זה לזו סודות, של היחסים הזוגיים, רצונות, פנטזיות, אפילו טכניקות של אוננות… תמכנו ברגעי משבר, השתוללנו ברגעי אושר, התראינו כמעט כל יום, שוחחנו שעות בטלפון. אהבנו להיות יחד. החברים הכי טובים.
הייתי איש סודה, היא היתה אשת סודי. פתוחים, משוחררים. אבל לא היינו זוג. זה לא עלה בדעתנו וגם לא מנע ממני לנעוץ מבטים בחמוקיה, למרות שאנחנו רק בסטטוס 'ידידים-חברים'.
טבעי אצלי… אני לא נזיר וגם בחור שטחי כידוע…

התבגרנו, סיימנו תיכון, התגייסנו לצבא, והחברות שלנו התהדקה עוד יותר. יצאתי עם בנות אחרות, לה היה חבר כבר כמה שנים, חווינו יחד את משברי האהבה של גיל ההתבגרות, כל אחד מהצד שלו. וחלקנו. בזמן הצבא החלפנו מכתבים אינטימיים (לא היה ווטסאפ…), נפגשנו בכל זמן פנוי שהיה, וצברנו כמות שעות יחד, כמו היינו חברים עשרות שנים.
היה חלון זמן, כששנינו חיילים, בו היינו "רווקים". היא נפרדה מהחבר שבועות אחדים קודם. אני הייתי נטול בת זוג בחודשים שקדמו, התחלתי "להתעניין" בחיילת חמודה שהגיעה לבסיס (וכעבור מספר שנים הפכה לאשתי…) וחלקתי עם ידידתי הטובה את נסיונות החיזור הגמלוניים שלי אחר החיילת…

ובסוף שבוע אחד, שבת לפנות בוקר, חזרתי עם אחיה מבילוי בפאב החביב עלי ('פרינס אוף וויילס', שהיה בככר מלכי ישראל, היום ככר רבין). נכנסתי אליו, והיא ישבה במרפסת, מעשנת ומפריחה טבעות עשן . מפה לשם, היא ואני המשכנו אלי. מזגתי לנו אלכוהול, שמתי מוסיקה, והשתרענו על השטיח, מתמסרים לרוגע. ולרגע.
אני לא יודע איך זה קרה ואיך זרמנו. פתאום ראשה מונח על חזי, ידי חובקת אותה, משתעשעת בשיערה, מלטפת.
והתנשקנו. הנשיקה הראשונה אחרי נצח שנות חברות.
והמשפט הראשון שיוצא לי מהפה אחרי הנשיקה – "את והסיגריות שלך! יש לך טעם של מאפרה!"
ושנינו התפוצצנו בצחוק גדול ומטלטל. הקפיץ השתחרר. היא משכה ממני את החולצה, אני תלשתי את שלה והורדתי את מכנסוניה, ולרגע קפאתי, לשבריר השניה של הדיסוננס, שזו חברתי הטובה, האפלטונית, ולראשונה שדיה חשופים מולי, ואיבריה האינטימיים גלויים ומצפים. לי.
והסתכלנו זה לזו בעיניים. ונסחפנו. ללילה ארוך שבו לא קלטתי אם זו מציאות או חלום.
הלילה הזה הפך למערכת יחסים מינית וסוערת שנמשכה מספר שבועות. לא הבנו מה אנחנו מרגישים, רק צורך בלתי נשלט לחוות זה את גופה של זו בכל דרך אפשרית. ברכב, בגנים ציבוריים, בכל זמן, בכל מקום. בדיעבד הבנתי, שמתח מיני תת מודע ומודחק שנים רבות, התפרץ.
בה בעת, מערכת היחסים שלי עם החיילת בבסיס התחילה להתחמם. התאהבתי בה. כמו שלא אהבתי מעולם. והיא בי.

אליס היא חברה יקרה, שאני אוהב מאד. ואני לא טיפוס שרוקד על שתי חתונות.
השיחה עם אליס היתה כנה ועמוקה. היה לה קשה להבין איך אני לא נותן צ'אנס לזוגיות איתה, אחרי שנות חברות כל כך אינטימית, ובוחר במישהי שהכרתי רק לאחרונה, ואין לי מושג אם יש לזה בכלל סיכוי. אבל אני ידעתי.
הרגשתי בעצמותי שהחיילת הזו היא האהבה הגדולה של חיי. ולא טעיתי.

החברות שלנו ניצחה. אליס כתבה לי מכתב כן ומרגש שבו שפכה הכל. נשארנו חברים קרובים – רק בלי הסקס. וזה עבד.
'שידכתי' בין אליס לבין חברתי החיילת. לא הסתרתי מזוגתי את סיפור היחסים שלי עם אליס, נוצר ביניהן קשר טוב ונהגנו לצאת לבלות בדייטים כפולים.
כעבור כשנתיים התחתנתי עם אהובתי מהצבא. אליס לא היתה בחתונה. עידכנה מראש שהיא לא מסוגלת נפשית להיות באירוע. קיבלתי בהבנה. היא התחתנה כשנה לאחר מכן. לא הלכתי לחתונה. כדי לשמור על איזון…
אליס ובעלה המשיכו להיות חברים קרובים שלנו. בילינו רבות יחד, בביתם או בביתנו, יצאנו לבלות וערכנו ארוחות שחיתות. הקשר נמשך כמה שנים, עד שאליס סיפרה לו, ברגע של פתיחות, על מה שהיה בינינו. הוא הטיל וטו וסירב להמשיך בקשר. דרכינו נפרדו. לתמיד.