החלום של אלכס

אלכס קרעכץ . איש חייכן בגיל חמישים. דבק בו הכינוי 'קרעכץ' כיוון שאחת לכמה זמן היה מכחכח ממעמקי גרונו, מה שיצר צליל מתגלגל וגועלי שנשמע כמו קרררעעעעעככככככצצצצצצץץץץ ויורק החוצה מוחטה גדולה ועסיסית.
אלכס היה תעשיין ובעלים של מפעל קטן שייצר מוצרי מתכת. הוא העסיק כמה עשרות עובדים בהאנגר גדול באחד מאזורי התעשיה הישנים בצפון, התפרנס בכבוד וסירב בעקשנות להרחיב את עסקיו. טוב לו במימדים הנוכחיים.
הכרתי את אלכס לפני כעשר שנים. הוא שכר אותנו לבצע אצלו פרויקט. ביליתי איתו שעות רבות. השיחות לא עסקו רק במפעל ובפרויקט אלא על החיים בכלל. אלכס חלק איתי את חלומו. למכור את המפעל ולפרוש.
"אני לא מליונר אבל אני מסודר" נהג לומר. "נמאס לי לעבוד. ברגע שאמצא קונה במחיר הנכון אני מוכר את העסק ופורש…אני לא מחפש אקזיט במחיר מופרז. יש לי די כסף לחיות טוב…..אני רוצה להנות מהחיים, לצאת לטייל מסביב לעולם". אמר, השמיע קרעכץ ארוך וירק עוד מוחטה.
הבנתי אותו. הזדהתי עם רצונו.
כעבור מספר שבועות הפרויקט הסתיים. לא היתה לנו עבודת המשך שם ואני לא הייתי איתו בקשר מאז. חלף כמעט עשור והפרויקט נדחק לשולי ההיסטוריה המקצועית.
לפני כמה ימים הגיע אלי לפגישה במשרד לקוח חדש.
ישבנו על קפה לסמול טוק…לפני הביזנס. דיברנו על כל מיני נושאים ופתאום הוזכר איזה מוצר מתכת שהקפיץ לי לראש את המפעל של אלכס. סיפרתי לו על הפרויקט והוא זינק ממקומו "מה? עבדת עם אלכס קרעכץ??"
"כן" עניתי, "אתה מכיר אותו?"  לא הבנתי מה הוא קופץ.
"מכיר מצוין! ואתה יודע את הסיפור שלו?" שאל.
"איזה סיפור? שהוא יורק כל הזמן?" צחקתי.
"כן….היריקות זה באמת זוועה….אבל לא זה". ענה לי.
"מה שאני יודע זה שהוא חלם למכור את העסק- אבל אין לי מושג מה קרה" אמרתי.
"בוא אני אספר לך……עבדתי איתו המון שנים….אתה לא מאמין איזה סיפור…." נאנח.
************************
אז הסיפור הוא כזה. אחלוק אותו איתכם….
לפני כחמש שנים אלכס מצא קונה למפעל. משקיע רציני מהתחום שבחן את העסק ורצה אותו. זה הסתדר לו מצויין עם הרחבת הפעילות שלו.
מכיוון ששני הצדדים היו להוטים לסגור את העסקה, בדיקות הנאותות והמו"מ הכספי היו יעילים וקצרים. הכל זרם היטב וברוח טובה.
הצדדים קבעו מועד אצל עורך הדין לחתימת החוזה והתשלום.
אלכס היה מאושר ביום החתימה. מצב רוחו היה מרומם והוא זימר כל הדרך. זימזם, כיחכח וירק לכל עבר.
הצדדים חתמו, הרימו כוסית לחיים ונפרדו. אלכס קיבל לידיו צ'ק מכובד, צ'ק שחלם עליו שנים רבות.
זו היתה שעת בוקר מאוחרת ואלכס המשיך ממשרד עורך הדין ישירות לבנק- להפקיד את הצ'ק. הצוות בבנק קיבל אותו במאור פנים וברכות על העסקה המוצלחת.
אלכס העולץ הפקיד את הצ'ק, ירק מוחטה עסיסית לתוך מגבון טישו וקבע להפגש עם יועץ ההשקעות בבנק בעוד כמה ימים.
משנכנס הביתה חיבק את רעייתו. 'עשינו את זה' אמר לה.
הוא התיישב בכורסא, פרש רגליים, עצם עיניים, חייך ונשם לרווחה.
אשתו קראה לו אבל הוא לא ענה. 'אלכס- האוכל מתקרר! בוא'….קראה שוב.
היא נכנסה לסלון. אלכס ישב בכורסא. חיוך על פניו. היא ניערה אותו והוא נפל על צידו. מת לגמרי. דום לב.