אמא תרזה
תרזה אורלובסקי היא פולניה שעשתה לי טוב בחיים.
כשאנחנו רגילים היום ללחוץ קליק אחד ולהוריד סרטים באיכות נהדרת של DVD וגם ב HD , ימי קלטות הוידאו של שנות השמונים והתשעים נראים סיוט רחוק.
לא רק המדיה הפיזית המסורבלת- קלטות שנהגו להישחק, להיקרע או סתם להסתבך במכשירי הוידאו המכניים והמעצבנים, אלא איכות התמונה עצמה.
ולי היה אוסף של סרטי פורנו בוידאו. באיכות איומה.
מרביתם היו סרטי פילם ירודים ,חלקם אפילו משנות ה 70 ,שחברות ההפקה העבירו לוידאו , והחדשים שבהם צולמו אף הם במצלמות פילם, באיכות נוראה של תמונה. ללא שום חדות, בתנאי תאורה חשוכים. מה שיכולת לראות היו דמויות מזדיינות באפלה יחסית, זועקות "שנל שנל…יא יא", כאשר כל הסרט היה בגוון כתום, צהוב, או חום כהה.
אבל איך אמר המשורר: 'באין ציפור שיר, גם בוב דילן זמיר'.
זה מה שהיה, ועם זה הסתדרנו. מידי פעם היה איש ספריית הוידאו שולף מתחת לשולחן איזה סרט באיכות סבירה. לא תמונה חדה חלילה- אבל לפחות עם תאורה נורמלית שאפשרה להנות מחיטובי גופן של הבתולות בסרט.
עד שיום אחד השתנה הכל. לספרית הוידאו הגיעו סרטי פורנו של חברת הפקות גרמנית חדשה. VTO . שזה ראשי תיבות של: Verlag Teresa Orlowski – ובתרגום חופשי -תרזה אורלובסקי הוצאה לאור.
ומאותו היום – השתנו חיי.
חברת ההפקות הזו הוקמה ונוהלה על ידי הגברת תרזה אורלובסקי. תרזה היא מנכ"לית כל כך מסורה ומוצלחת, עד שהיא משתתפת באופן פעיל ומככבת בסרטים של עצמה.
הגברת אורלובסקי, למען האמת, מעולם לא היתה יפהפיה ומחוטבת במיוחד. כשהיא כיכבה בסרטים שהפיקה היא היתה באמצע שנות השלושים לחייה ונראתה כמו דודה שרלילה – רחוק מאד מהעלמות בנות העשרים שכיכבו במרבית הסרטים הכחולים.
אבל תרזה אורלובסקי הביאה חווית צפיה מסוג אחר. איכות צילום ותמונה נהדרים.
לראשונה ניתן היה לצפות בסרט כחול, כאשר התאורה באולפן היתה חזקה ונפלאה. הזרקורים כוונו בדיוק לשחקנים ולאיברים המככבים בכל סצנה. מה זה תאורה טובה? איכותית כמו תאורת חדר ניתוח. עד כדי כך.
בנוסף- הסרטים לא צולמו בפילם כנהוג, אלא במצלמות וידאו- מה שאיפשר חדות מקסימלית.
תרזה שכרה במאים מקצועיים שידעו לנצל היטב את התנאים הטכניים ולהפיק סרטים ברמה מקצועית גבוהה מאד. היא היתה חלוצת הקלוז אפ. אותם תקריבים גניקולוגיים וזויות צילום ישירות למעמקי מיטב חסודות גרמניה וסקנדינביה. סידרת סרטי ה"פוקסי ליידי" שהפיקה יצרה ז'אנר חדש ויוצא דופן בעולם הפורנו המצולם והניחה את היסודות לתרבות ה MILF של ימינו.
ומאותו הרגע- כשהגעתי אחת לכמה ימים לספריה השכונתית לא רציתי שום סרט אחר. רק סרטים של תרזה אורלובסקי.
היא יצרה סטנדרט אחר בתעשיה. במהלך השנים שחלפו מאז (אמצע שנות השמונים) זה הפך לנורמה בתעשיית הפורנו. כולם החלו להפיק סרטים ברמה הזו. זה שחובבי הז'אנר נהנים בעשורים שחלפו מאז מסרטי פורנו באיכות טכנית נהדרת הושג לא מעט בזכותה. ועל היותה חלוצה – אני מוקיר לה תודה.
הפוסט הזה מוקדש לתרזה- אני מרים כוס של ויסקי עם קצת מים. לחיי הפוקסי ליידי.
נושאים: סיפורים מהחיים | 11 תגובות »
31 באוגוסט, 2010 בשעה 0:39
טזוטה!!!!!! אז יש פולניות טובות בעולם (-:
31 באוגוסט, 2010 בשעה 2:18
עשית לנו קיצור תולדות הפורנו בפוסט אחד.אני מכיר את הסדרת סרטים שלה,איכות פצצה
31 באוגוסט, 2010 בשעה 8:15
אילנה,מה את רומזת לגבי הפולניות?
אכן יש פולניות טובות מאד.
(את רומזת משהו לגבי החטובה?)
31 באוגוסט, 2010 בשעה 10:14
שושו נכון.טזוטה כל הזמן יורד על פולניות והנה יש כבר שתיים שעשו לו טוב,החטובה ואמא תרזה.הואו אפילו אוהב אותן..חח. שיפסיק לרדת על פולניות!!!!!!!!!!!!!
31 באוגוסט, 2010 בשעה 11:22
אילנה תני לנחש: את פולניה, נכון?
31 באוגוסט, 2010 בשעה 12:53
לא ראיתי. אבל רשמתי לי.
נזכרתי לפני כמה זמן איזה סיוט זה היה להקליט "מיקס טייפ".
נשארו לי כל כך הרבה קסטות-העברתי 10 למחשב ואז הקאקר הזה קרס. הלכו ההקלטות.
ואגב, אתה לא אוהב את בוב דילן ?
31 באוגוסט, 2010 בשעה 19:04
אני פולניה גאה!! רק מצד האמא כי אבא בולגרי
2 בספטמבר, 2010 בשעה 12:12
ראסטה- אני אוהב את השירים של דילן- אני לא אוהב לשמוע את דילן שר את השירים שלו…
2 בספטמבר, 2010 בשעה 12:12
אילנה- למה זה לא מפליא אותי…?
2 בספטמבר, 2010 בשעה 21:35
כן, הקול המאפנף שלו יכול לעצבן.
למרות זאת
DESIRE הוא אלבום גדול מהחיים
3 בספטמבר, 2010 בשעה 6:16
נכון. אלבום מופלא.
השיר one more cup of coffee הוא אחד האהובים עלי בכל הזמנים ומכל האמנים.
אני ממליץ לשמוע את הכסוי שההרכב קאליקסו עשה לשיר הזה:
http://www.youtube.com/watch?v=qyAroxv36Oc