שיקולים ומשקלים
כשהיינו באיטליה החטובה קנתה לי מתנה באחת מחנויות הפיצ'פקס. ציצי מסיליקון. שד קטן וחמוד, שנראה ומרגיש כמעט כמו הדבר האמיתי. מעוצב נכון, בצבעים טבעיים ואפילו התחושה עצמה לא רעה…
הנה קליפ של הדבר הזה.
ואני מוצא עצמי בחדר העבודה בבית (למשרד אני לא מעז להביא את זה….) אוחז בו בידי ובכל פעם שאני שוקע בחשיבה עמוקה ורבת הוד (האם להזמין הערב פיצה או המבורגר?) אני מועך אותו בכף ידי… האמת- כיף…
אני בהתלבטות עכשיו לגבי הרכב שלי. בעוד חודשיים מסתיימת תקופת הליסינג של הרכב הנוכחי וצריך כבר להזמין את הרכב הבא. כיום אני נוסע במכונית מנהלים יוקרתית. והאמת שבא לי לקחת רכב קטן וצנוע יותר. ברוב הזמן אני נוסע לבד, ועם כל הכבוד לתדמית, זה מרגיש קצת מיותר. אני מאד עניני ונטול פוזה. מחפש את התכל'ס.
אבל ברגע ששקלתי את זה חטפתי ביקורת (כנראה מוצדקת) מאנשי המקצוע שסובבים אותי ודעתם חשובה לי (החטובה, יועצי שיווק, רואה החשבון…) שאני לא יכול להרשות לעצמי לקחת רכב צנוע יותר. "אתה תפגע בתדמית השיווקית של החברה" הם אומרים לי. הנימוק שלהם הוא שכשאני מגיע לפגישה אצל לקוח, נושא הרכב הייצוגי הוא משמעותי. אתה לא יכול לשדר תדמית ויוקרה של ארגון כשמנכ"ל החברה מגיע לחניה עם פורד פוקוס. איך אומר רואה החשבון שלי – "תתייחס לתשלום העודף בגין הרכב והדלק כאל הוצאות שיווק ופירסום". ממש ככה.
אז בחנתי רכבים נוספים. נסעתי המון נסיעות מבחן ושום דבר לא היה לי נוח כמו הרכב הנוכחי והמפנק שלי.
ג'יפ אני לא אקח כי זה מטופש. השטח היחיד שאני יורד אליו נמצא בדרום החטובה, כל הנסיעות שלי הן על הכביש ובכלל רכישת ג'יפ לצרכי תדמית בלבד היא פאתטית. זה מה שאני מרגיש כשאני רואה את כל הלנד רוברים על מדרכות רמת אביב, שיוצאים מהם גברים ונשים שראו שטח רק בנשיונל ג'יאוגרפיק…אז זה נפסל.
בחנתי מכוניות היברידיות. זה חמוד, זה ירוק וזה חסכוני. עד שנוסעים בהן.
הן פשוט לא היו לי נוחות. המושב לא מספיק נעים, הנסיעה בכלל לא משהו. אז לדאבונם של אנשי המכירות עשיתי אחורה פנה מהר מאד וירדתי גם מזה. החיפוש ממשיך…
ועכשיו למשהו שונה לגמרי: טזוטה שלכם הפך לאופה….
מצאתי מתכון להכנת לחמניות ביתיות. ובשבת בבוקר, קמתי מלא מרץ ואפיתי לחמניות. הן היו כל כך מוצלחות שלא יכולתי להפסיק לחייך. עד שהחטובה כבר התפוצצה מצחוק ואמרה שמזמן לא ראתה מישהו כל מבסוט מעצמו על אפיה….מה שלא מנע ממנה לחסל חצי מהכמות…
עכשיו אני באטרף של אפיה. מתחשק לי להכין לחמים שונים ומשונים….אז תתחילו לדמיין אותי, לבוש בסינר וכובע טבחים על ראשי, כי זה מה שאני הולך לעשות היום ![]()
נושאים: סיפורים מהחיים | 14 תגובות »
5 ביולי, 2010 בשעה 12:48
עזוב את ההיבריד.לא נוח.לך על משהו מפנק חיים רק פעם אחת
5 ביולי, 2010 בשעה 15:11
האשה שלך יודעת מה לקנות לך
אזמה טזוטא,אתה גם יפה וגם אופה חחח
5 ביולי, 2010 בשעה 22:57
ממממ יאמי (על שני הדברים !)
ההיברידי נראה מגניב עד שאתה חושב על כמויות הקרינה שאתה סופג מעצם פעולת הבטריה- כבר עדיף לשרוף 10 עצי-עד.
איזה אוטו נבחר ? מעניין
תנסה לאפות לחם תירס – זה טעים !!!
ויש גם לחם בירה עם כישות, זה יהיה מריר אבל נראה לי מגניב-אם תוסיף לו מעט ויסקי
ובשורה משמחת, מצאתי עבודה !!
לא התפשרתי ומצאתי שמתאים לי בול וחצי
קולולוש לי
5 ביולי, 2010 בשעה 23:46
אל תתפשר על אוטו נוח.כאבי גב ועיפות אחרי נסיעה
6 ביולי, 2010 בשעה 1:12
טזוטה!!!!! יורד לדרום החטובה!!!!!
6 ביולי, 2010 בשעה 3:36
אז ציצי סיליקון צעצוע יש…מתי יהיה גם זין פלסטיק דומה למשחק ביום עבודה משמעם
6 ביולי, 2010 בשעה 7:52
ראסטה ! ברכות על העבודה החדשה! איזה כיף לשמוע
בהצלחה!
טרם בחרתי רכב. יש לי עוד כמה נסיעות מבחן בשבוע הקרוב, אבל ויתרתי על ההיברידי לגמרי.
לחם תירס – באמת טעים…אחפש באינטרנט מתכון ואאפה… (נהייתי מרתה סטיוארט…)
6 ביולי, 2010 בשעה 7:53
קריסטופולוס- אין ספק שנוחות מעל לכל. נסעתי ברכבים שכבר אחרי חצי שעה כאב לי הגב… ואני נוסע המון.
6 ביולי, 2010 בשעה 7:54
שיר שיר… אם את חושבת שיש לזה שוק…ראסטה ואני נכניס את זה לרשימת הסטארט אפים שלנו…זה ימכר במדף מיוחד בחנות החזיות….
6 ביולי, 2010 בשעה 8:00
הצעצוע צריך לגדול כשמשחקים איתו עד שהוא עומד בעצמו איתן וזקוף
6 ביולי, 2010 בשעה 9:37
המנהלת – אני חושב שמצאתי את ראש צוות הפיתוח של המוצר
יש לך דרישות מיוחדות לתנאי ההעסקה ?….
6 ביולי, 2010 בשעה 9:57
חמישים אחוז מהרווחים וכו
6 ביולי, 2010 בשעה 23:52
אתם לא תאמינו מה ראיתי היום בחנות חזיות כשנכנסתי (לגמרי במקרה) עם ראסטינה אישתי היקרה
ראיתי מעין כדור פלסטיק שנפתח ונראה כמו גוטן ציצים. מצד אחד יש מקום לשים את האגסים ומצד שני זה נראה כאילו פמלה אנדרסון שטוחה. אני ישר חשבתי על העוול שיגרם לבחור שיראה את הפלא הטכנולוגי הנ"ל במלוא מערומיה.
מיד דרשתי תשובה מהמוכרת -מה פשר המכשיר. מה מסתבר ? זה בית לחזיות !! i shit you not
זה אשכרה בית לחזיות .שלא יתקמטו.
באותו רגע עבר רתע ביקום והוא נראה קצת פחות הגיוני בעיני. אתם לא רואים אותי שם את התחתונים שלי בהקשב ללילה… מה קורה פה ?
7 ביולי, 2010 בשעה 7:58
ראסטה….אין כמו לבוא עם האשה לחנות חזיות… זה נותן לך שעה של אושר לעסוק בדבר החביב עליך… לייעץ ולהנות מחידושים
סביב נושא החזיות מתקיים לו יקום מקביל, עתיר ידע ורב פטנטים… כמה שלא נדע- תמיד יהיו חידושים שנשמח לגלות..