קומה התנערה, עם עבדים -חלק שני

"אנשים ואומות נוהגים בחוכמה רק אחרי שמיצו את כל שאר האלטרנטיבות" – אבא אבן

 2. תירוץ שני – יטילו עלינו סנקציות.
אני יודע, עכשיו יקפצו כולם ויגידו: האו"ם , מועצת הבטחון, סנקציות.
עוד פעם חה חה חה. סנקציות? הלו, צאו מהגלות.
בן גוריון החכם כבר אמר: "לא חשוב מה יגידו הגויים- חשוב מה יעשו היהודים".
הכל עניין של זמן ותזמון. תראו כמה זמן עוסקים באיראן הגרעינית, שממש, אבל ממש שמה זין על העולם.
כבר שנים….מברברים…מטילים קצת סנקציות…….מדברים, מחליטים להתכנס בעוד חודש ולהחליט אם להחריף את הצעדים….ואחרי חודש זה מתמסמס…..
ובינתיים איראן מתחמשת.
מה אתם חושבים, שהכל קורה מהרגע להרגע?
אתמול הפגזנו בעזה וכבר מחר יש עלינו אמברגו דלק ? זה לא עובד ככה!
אנחנו לא מדינה קטנה ואומללה. יש כאן יותר תושבים מאשר מדינות רבות במרכז אירופה ובחלק מארצות סקנדינביה. מה אנחנו כל כך מתרגשים ממה שאומרים עלינו בנורבגיה?
אם שבדיה למשל תאיים בסנקציות- בבקשה. גם אנחנו יכולים לתפוס אותם בביצים. גם להם יש אינטרסים כלכליים חשובים בקשרים איתנו.
אצלנו המחלה היא מנטלית. אנחנו עדיין חושבים שאנחנו קטנים וחלשים כמו לפני 40 שנה, חיים בעיירה ובגטו. לא. ממש לא!
אם נעשה אנחנו סנקציות על מדינות מסוימות הן תסבולנה יותר מאיתנו.
זה הכל בראש!
תבינו, העולם הוא ג'ונגל. החזק שורד והחזק מוערך. זה גם עולם של כסף. הכל כסף.

3. תירוץ שלישי – החוק הבינלאומי ומעמדנו בעולם.

אנחנו מדינה, לא אדם פרטי. יש למדינה משאבי עתק להשפיע על מהלכים. לגייס את טובי המשפטנים על פני כדור הארץ, לתת פרשנויות ונימוקים מכאן ועד אינסוף. זה הכל שאלה של כסף. וכמה שלא נשקיע זה הרבה יותר זול מנשק ופצצות.
וכן. אפשר לנקוט בתרגילים מלוכלכים. במלחמה כמו במלחמה.
אין בעולם מדינה שאין לה שלדים בארון, שאין לה פרשיות מביכות ממלחמות ישנות וחדשות, מניצול משאבי העולם השלישי ועוד עוולות. כולל מדינות מערב אירופה הצדקניות ביותר.
מה שישראל צריכה לעשות, זה להכין תיקים מלוכלכים כאלו על כל מדינה אפשרית, במיוחד אלו שיש להן מוניטין של הכפשת ישראל.
כמו שבעולם טורחים עוכרי ישראל להכין מראש צווי מעצר לקציני צה"ל שנוסעים בעולם באמתלות של פשעי מלחמה, הרי ברור לכולם שצווים כאלו ניתן להוציא גם לקצינים ממדינות רבות באירופה על מעורבותם כביכול בפשעי מלחמה החל מעיראק וכלה באפריקה.
את המשחק הזה אפשר לשחק משני צידי המתרס.
מנהיגי המדינות לא טפשים. הם יבינו שיש גם להן מה להפסיד במשחק הזה, וצריך להביא אותן בטוב או ברע למסקנה הפשוטה שהיא – למה לי להסתבך בגלל הערבים האלה? מה יוצא לי מזה? גם הצדקן הגדול מכולם מדבר אחרת כשזה נוגע לתחת שלו.

העובדה שכל העולם מדבר היום על החזרת שטחים לגורם תוקפן שהפסיד אותם עקב תוקפנותו היא חסרת תקדים בהיסטוריה.
והכל בגללנו. אנחנו אשמים בזה שבמקום לומר כבר לפני עשרות שנים:
"המשחק נגמר! תקפתם, הפסדתם, כבשנו, זה שלנו, נקודה", אנחנו כמו מטומטמים אומרים כל הזמן "הכל פתוח למו"מ….הכל על השולחן….מוכנים לויתורים"…
איזה דבילים אנחנו!
הצד השני לא זז במילימטר מעמדתו כבר 40 שנה, אבל אנחנו כמו דפוקים מכריזים מראש על נכונותנו לויתורים כואבים. פסיכים.

4. תירוץ רביעי – התקשורת העולמית תעלה עלינו.

ומה לגבי התקשורת תשאלו?
פשוט מאד. גם את התקשורת העולמית אפשר לחנך.
הם הרי ניזונים מאיתנו. הם צריכים את הקשר איתנו ואת העבודה מולנו. אנחנו העטין ממנו הם יונקים ומתפרנסים.
הבה נניח, שלפני מבצע צבאי גדול או פעולת תגמול, ישראל נוקטת בצעד דרמטי:
אוספת את כל העיתונאים הזרים ומודיעה שתוך שלוש שעות כולם על מזוודות בשדה התעופה בדרך למדינה שלהם.
הרי הזעזוע בתקשורת העולמית יהיה עצום. הולך להיות אקשן, והם לא שם…..
ואז אומרים להם בלי להתיפייף:
"אתם עוינים אותנו, מסלפים את האמת, משתפים פעולה עם האויב. לכו לכם! תסקרו את העסק מרחוק. לא רוצים אתכם".
הרי כשהחמאס כבש את עזה ,רצח חופשי אנשים ברחובות והשליך אחרים מרבי קומות, שום עיתונאי זר לא סיקר. הם ברחו כמו שפנים ופחדו אפילו לדווח פן יבולע להם.
זו הרתעה!
מכוער- מלוכלך, אבל עובד !
כל עיתונאי כזה, שלא לדבר על העורך שלו יעשו מהר את מאזן הרווח וההפסד שלהם.
אני רוצה לראות את הכתב הבכיר של ה BBC ניזון משברי מידע בלונדון במקום לדווח מהשטח. הרי העורך שלו מתקשר אחרי חצי יום לישראל ומתחנן לשתף פעולה, רק תחזירו אותו.

אנחנו פשוט לא קולטים שמדובר במהלכים היסטוריים שאסור לשפוט אותם בראי הטווח הקצר, כפי שאנו כה אוהבים לעשות בטיפשותנו.

זה לא נעים להגיד, אבך בואו נראה מה קרה למדינות שנהגו באכזריות איומה- וחזרו למשפחת העמים כאילו כלום לא קרה.
ארה"ב אחרי הירושימה ונגסקי, צרפת אחרי אלג'יר, מדינות יוגוסלביה לשעבר, וכמובן גרמניה, אחרי השואה המחרידה.
מישהו היום מתייחס בעולם לגרמניה באופן שונה מאשר איטליה למשל?
בחייכם- אפילו אנחנו היהודים שכחנו מזה אנחנו מבלים במועדונים ובברים של גרמניה כאילו לא נשרפו שם יהודים.
כי הזמן ההסטורי משכיח הכל. רק מי שקבע עובדות בשטח ולא נסוג אחורה זוכה לבסס את מעמדו ואת עוצמת האומה שלו.

גם על הלך הרוח הציבורי בעולם ניתן להשפיע.
תראו מה חברות ענק בינלאומיות עושות לנו כשהן שוטפות את מוחינו במותגים שלהן.
ואם את זה עושה חברה כלכלית שמוכרת משקה , חטיף או נעלי ספורט, שערו בנפשכם אילו תקציבי עתק יכולה להעמיד מדינת ישראל לצורך שינוי התדמית.
ואני לא מתכוון לקחת את עובדי משרד החוץ וההסברה ולשלוח אותם לברבר בטלויזיה. חבל על הזמן (במובן המקורי).
כבודם במקומו מונח והם אנשים נפלאים, אבל בעולם התקשורתי של היום זה חרא. זה לא עובד.
אני מדבר על אאוטסורסינג של הטיפול בסכסוך עם הערבים. אני רוצה לשכור את חברות הפרסום ויחסי הציבור הגדולות בעולם ביבשות השונות, לתת להן מאות מליוני דולרים, ולהציב להן מטרה, שהיא מיצוב ישראל מחדש, והשחרת הפלשתינאים כטרוריסטים.
אנחנו לא נתערב בעבודתן. הן מבינות בזה טוב מאיתנו. החברות הללו יודעות לשלב בין פרסום גלוי לסמוי, בין יחצנות ישירה ועקיפה, שימוש באמנות, בדמוקרטיה, "שיחוד" מובילי דעת קהל ועוד ועוד…
הן חיות את המנטליות במדינותיהן, הן חיות את הלך הרוח בציבור. והן גוף כלכלי שרוצה להרוויח כסף.
וגם זה יעלה הרבה יותר זול מלרכוש טייסת של מטוסי קרב, ואולי גם יהיה יותר אפקטיבי.

בעולמנו כסף קונה הכל. גם אם יטילו עלינו סנקציות כלכליות , לא נרעב ללחם. תרגיעו.
תמיד נוכל לקנות את כל מה שצריך דרך צד שלישי בקצת יותר כסף. אז מה.

לחלק השלישי והאחרון של הפוסט