נושאת הבשורה
גיסתי ניקי היא רדאר דו סיטרי הקולט רק אסונות. בכל שעה משעות היום, ולא משנה מי נמצא במקום ומה הסיטואציה, היא מופיעה לפתע בחדר ומבשרת:
- שמעתם מה קרה ליעקב?
איזה יעקב?
- יעקב החשמלאי
לא- מה קרה?
- נפל מהסולם ושבר את הגב.
לא חולפת שעה והיא נכנסת שוב.
- שמעתם על רחל?
איזו רחל?
- רחל, הפקידה בקופת חולים
לא- מה קרה?
- חטפה דום לב ומתה.
ניקי נוהגת לבשר את הבשורה ולהיעלם אל האופק, משאירה אחריה פרצופים מופתעים שלא מבינים מה נחת עליהם והשבית את שמחתם. כמובן שאחרי שעה היא חוזרת, מתנשמת בכבדות ומתיישבת.
מה קרה ניקי? שואלים אותה.
- עכשיו חזרתי מלוויה.
אללה יסתור, של מי?
- של שושנה, הגננת
מה? מה קרה לה?
- אה, נדרסה כשחצתה את הכביש.
וככה זה כל יום. נראה שהיא משוטטת כל היום בעיר ומחפשת קטסטרופות. אין אסון שחומק מהרדאר שלה ובאמצעותה משודר לכל העולם.
נושאים: סיפורים מהחיים | 5 תגובות »
6 בדצמבר, 2015 בשעה 10:32
נשמע מוכר חח
7 בדצמבר, 2015 בשעה 19:09
יש אנשים שרואים הכל בשחור
את החצי כוס הריקה
8 בדצמבר, 2015 בשעה 1:38
זה מבנה אישיות חרדתי. היא בטח חיה בחרדות כל החיים.
9 בדצמבר, 2015 בשעה 15:30
bו, טוף. הגיל עושה את שלו ואלה הופכות להיות הבשורות הנפוצות ביותר. כשאחריהן בשורות הנישואים והלידות. ורק בסוף באה הבשורה שזכית בפרס הגדול.
9 בדצמבר, 2015 בשעה 21:58
ג.
אז כולנו פולנים….