בבושקה

רונית היא מנהלת תיק לקוח שלנו אצל אחד מנותני השירות. הכרנו לפני כמה שנים והתיידדנו. לא חברים בנפש- אבל מספיק כדי להיות מוזמן לאירועים משפחתיים.
בשבוע שעבר, רונית ילדה את בנה הבכור ואנחנו השתתפנו במסיבת ברית המילה.
באירוע, רונית הכירה לי את משפחתה.  אמא שלה נראתה צעירה יחסית. תיכף עשיתי את החשבון שאם רונית בת 25 , אז יש מצב שאמא שלה בת 45 פלוס מינוס . הגיוני. ואז רונית הכירה לי את סבתא שלה, אשה מבוגרת שנראית טוב לגילה. אם האמא בת כ 45 , אז הסבתא בטח סביב ה 65 . סביר לדור של המאה הקודמת.
המשכנו לנוע סביב השולחן, ורונית מכירה לי את….סבתא רבא שלה. קשישה נמרצת. המחשבון בראש שוב פועל ומסיק שהיא בת 85 . נו, טוב.
אבל רונית לא עוצרת. בהמשך היא מציגה בפני קשישה קולנית שישבה בפינת השולחן. את האמא של הסבתא רבא- ונוקבת בגיל שלה – 107 .
עשיתי אחורה פנה. לך תדע איזה נשמות הן שואבות במשפחה הזו.

ומאז, אני כל השבוע מזמזם את השיר הזה.