בהפתעה

הפתעות יכולות להיות נעימות, מחרידות ולפעמים סתם…מפתיעות.
ובמהלך חיי היו לי מכל הסוגים. הנה כמה סיפורים.

לפני כמה שנים, יעל, אחת הקולגות העסקיות שלי, היתה בחופשת לידה. שיתפנו פעולה במספר פרויקטים, ומראש כבר עשינו חפיפה לפרויקטים שעבדה עליהם, כדי שאוכל לתמוך בהיעדרה. אך בפרויקט מסוים הלקוח העלה סוגיה שהוא טיפל מולה וביקש ממני לקדם את הנושא. עקב כך, ביקשתי מיעל פגישה קצרה כדי לקבל ממנה רקע ותמונת מצב. היא שמחה לעזור, וביקשה שאקפוץ אליה הביתה ונשב אצלה, כדי שלא תצטרך להוציא מהבית את העולל הטרי.
בבוקר אותו היום הגעתי לביתה, התינוק ישן בשלווה בעריסה לידה, קישקשנו, הכינה לנו קפה וישבנו לעבור על החומר.
בשלב מסוים התינוק התעורר בבכי. "הוא רעב"…אמרה יעל והרימה אותו מהעריסה.
ואז קרה משהו שלא ציפיתי לו.
היא פתחה את חולצת הכפתורים שלה, ובנון שלנטיות חלצה שד שופע למול פרצופי והחלה להניק אותו.
קוראי הותיקים יודעים כמה אני אוהב ומה משקלם של ציצים בחיי. אין לי שום בעיה עם נשים מניקות בפומבי, ואפילו כתבתי על זה פוסט פעם.
אבל לזה לא ציפיתי. קולגה שלי, מולי, חשופת שד מניקה את העולל. מה אני אמור לעשות? להפנות מבט הצידה? לנעוץ מבט ישיר?
היא ממשיכה בטבעיות לשוחח איתי על הפרוייקט, התינוק יונק, ובעוד אני מהנהן כמו טמבל וחוכך בדעתי כיצד לנהוג, היא פתרה לי את הדילמה: "תראה! תראה איזה יופי הוא יונק המתוק שלי!" קראה יעל בהתלהבות וקירבה חזה מול פרצופי, שלא אפספס…
אז לא פספסתי
********************
באמצע שנות השבעים, היה לי חבר בתיכון. בד"כ נפגשנו אצלי בבית כי היה יותר מעניין. מוסיקה, אלכוהול (כן…בתיכון…) ועוד.
באיזה יום קבענו להפגש אצלו בבית, אני חושב שעד אז הייתי אצלו אולי פעם אחת.
אמא שלו היתה ציירת, סוג של היפית, והיה לה סטודיו בבית.
הסלון, שם ישבנו, היה מלא בציוריה תלויים בכל פינה, ומה שלא תלוי מונח על הרצפה לאורך הקירות. הוא הביא שתיה, ישבנו ועסקנו בענינינו כשלפתע אמא שלו יצאה מהסטודיו ונכנסה לסלון. ".. שלום ילדים.." חייכה, "אל תפריעו לעצמכם, אני רק מסדרת פה כמה תמונות" אמרה.
דמות מוזרה, בשיער קצוץ בצבע סגול חציל, מכנסיים קצרות לרגליה היחפות וזהו.
כשאני אומר זהו, אני מתכוון שזה כל מה שהיא לבשה. טופלס.
אשה מבוגרת, לא יפה ולא סקסית, עומדת חצי עירומה מולי ומול בנה כששני שדייה הכבדים והכמושים תלויים מהחזה ועד לשיפולי הבטן.
הייתי בשוק. אמיתי. המחזה היה בלתי סקסי בעליל ועם זאת מסקרן באופן ביזארי, כך שלא יכולתי להתיק מבטי בעודה מסתובבת בחדר, מתרוממת, מתכופפת ובכל תנועה שדיה מתנודדים בחוזקה מצד לצד כמו מטוטלת גמישה.
כשהיא יצאה, חברי חייך אלי במבוכה ואמר- "ככה אמא שלי, היא היפית, נפש חופשיה…"