הספריה
בבוקר השבת האחרונה עשיתי סדר בספריה בבית. מזה זמן שכל הספרים החדשים נדחסו למדפים בלי סדר, נערמים וממתינים לתורם.
ומדף אחד, הוא האהוב עלי מכולם. שורת ספרים ישנים, כולם של אותו סופר, דפיהם צהובים, כריכתם מתקלפת וריחם עבש משהו. הוצאתי ספר, ועוד ספר. ניגבתי אבק והחזרתי למקום בהדרת כבוד.
*******************
כתה י' בית הספר התיכון.
גררתי רגליי בספריית בית הספר ונברתי במדפים. נהגתי לבלוע ספרים בקצב מטורף ורק רציתי עוד. אבל לא מצאתי משהו שהדליק אותי. הרגשתי כאילו קראתי הכל.
דבי, הספרנית שנראתה בדיוק כמו סטריאוטיפ קלאסי, חמורת סבר, ממושקפת, בגיל העמידה, הבחינה במבט המאוכזב, קמה ממקומה וניגשה אלי. היא הכירה את טעמי בספרים, והשיחות הארוכות והמעניינות בינינו גרמו לאשה החמוצה הזו לחבב אותי.
היא הושיטה לי ספר עבה בכריכה רכה, צבעונית, ואמרה: "קח, אתה תאהב".
זה היה הספר "היורשים" מאת הרולד רובינס.
לא שמעתי עד אז על הסופר, אבל סמכתי על דבי.
וכשהגעתי הביתה התרחש משהו שמעולם לא קרה לי עם ספר. נשאבתי. קראתי את הספר בבת אחת, בנשימה אחת. ברצף. לא הפסקתי כדי לאכול, לא כדי להשתין. הדפתי כל נסיון להפריע לי. הספר סחף אותי, כישף אותי. סיימתי אותו.
סגנון הכתיבה של רובינס קולח וממכר. העוצמה, התשוקה, התחרות, האהבה, הבגידה, הנקמה, ההצלחה והסקס. ועוד איזה סקס.
תיאורי סקס מפורטים, עוצמתיים, רווי תשוקה. שונים מהסקס החד מימדי בספרי "פטריק קים" למיניהם שבלעתי לארוחת בוקר.
בספר נחשפתי למוטיב שחוזר אצל רובינס במרבית ספריו- הטיפוס לצמרת. בד"כ זה מישהו ממעמד נמוך, עני, שלוקח יוזמה על חייו ובשאפתנות מטורפת קובע יעדים ומשיג מטרות כשבדרך הוא צובר עוצמה כלכלית, מגיע לפיסגה ומזיין כל אשה שווה שנקרית בדרכו.
כסף, סקס, סמים, יאכטות, מסיבות. אצל רובינס כל הנשים יפות, חזקות, נוטפות תאווה. והכל חי, גרפי לוהט ומגרה.
למחרת, חזרתי לספריה עם בקשה אחת: עוד!
וככה, במשך פחות משבועיים בלעתי את כל הספרים שלו שיצאו עד אז. למדתי אותם בעל פה כמעט. את מרביתם קראתי הרבה יותר מפעם אחת. או פעמיים…
גדלתי בגרתי, התחתנתי, והרולד רובינס עדיין איתי. רכשתי כל ספר חדש שלו שיצא, הדבקתי את זוגתי בחיידק רובינס ואף היא בלעה את כל ספריו, שיגעתי חברים. קניתי מספר פעמים בחיי כמעט כל ספר שלו, כיוון שנתתי לחברים לקרוא והם מעולם לא החזירו אותם.
הרולד רובינס עצמו נאה דרש ונאה קיים. חי בפועל את החיים עליהם כתב. הוא היה מליונר בסדרי גודל חלומיים, ואת מה שהרוויח פיזר בלי חשבון על החיים הטובים. הוא קיבל מליונים רבים כמקדמה על כל ספר חדש ונחשב לאחד הסופרים המצליחים והנמכרים ביותר בהיסטוריה עם מכירות של מאות מליוני ספרים (!).
הוא התהולל עם אינספור מאהבות, התחתן, התרגש, זיין, השתמש בסמים, שתה אלכוהול, ערך מסיבות חשק על יאכטות עם מיטב יפהפיות העולם, היה חבר של כל האנשים הנכונים.
הביקורות קטלו את ספריו, האשימו אותו ברדידות, פורנוגרפיה ומה לא, והוא צחק כל הדרך אל המליונים.
לאורח החיים ההולל היה מחיר, ההתמכרות רבת השנים לסמים גרמה לו בגיל שישים ומשהו לשבץ מוחי ואיבוד יכולותיו הוורבליות. בנוסף לשבץ הוא שבר את האגן ובילה בכסא גלגלים עד יומו האחרון, מה שלא הפריע לו להתחתן עם האחות שטיפלה בו.
הוא סיים את חייו בגיל 80 פלוס. עני, חסר כל, לאחר שכל הונו בוזבז, משאיר אחריו חובות עצומים.
ואצלי- מדף הספרים הזה ישאר לעולם קסום, מרגש ואהוב.
נושאים: סיפורים מהחיים | 7 תגובות »
13 באוקטובר, 2015 בשעה 19:44
הרולד רובינס סופר גדול
גדלתי גם אני על הספרים האלה
תודה על הפוסט שהזכיר לי ימים יפים
14 באוקטובר, 2015 בשעה 1:27
לא ידעתי שסיים ככה את חייו. עצוב
14 באוקטובר, 2015 בשעה 11:16
יוווווווו הרולד רובינס!!! הבאת חשק לקרוא אותו אחרי הרבה שנים!
14 באוקטובר, 2015 בשעה 19:35
פעם במילואים היו איתי שני חיילים לאחד קראו הרולד ושם משפחתו של השני רובינס. פעם באיזו רשימה של לוח חופשות או משהו כזה היה רשום הרולד רובינס.
14 באוקטובר, 2015 בשעה 22:03
אסי- אכן הזדמנות טובה לקרוא שוב
14 באוקטובר, 2015 בשעה 22:03
טינקרבל…להוללות יש מחיר
14 באוקטובר, 2015 בשעה 22:04
ג.
קטע הזוי…