הסוד של דודה ריטה
לפעמים צריכים לחלוף 40 שנה כדי להבין משהו. וזה קרה לי עכשיו.
בילדותי, במשך תקופה ארוכה מאד, חוויתי תופעה מוזרה כמעט בכל פעם שביקרנו אצל דודה ריטה. ברגע שנכנסנו אליה, היתה אופפת אותי תחושת ריחוף נעימה, סוטול קליל ומענג שגרם לי להרגיש כיף. נינוח.
זה לא שהיה מעניין במיוחד אצל הדודה, או שהיתה לי אינטרקציה איתה. רק האווירה. משהו שם גרם לי לתחושת אופוריה.
זה לא קרה לי באף מקום אחר, רק אצל דודה ריטה. מן הסתם הסיבה שבגללה שמחתי מאד כשאמא לקחה אותי איתה לבקר אצלה.
באיזשהו שלב זה נגמר. הביקורים אצל דודה ריטה כבר לא גרמו לי לקהות חושים נעימה. הפסקתי להצטרף לאמא.
עשרות שנים חלפו. דודה ריטה כבר חוגגת 90 שנה, אני לא יכול לשאול אותה כלום כי יש לה סוג של דימנציה.
ולפתע, לפני כמה ימים, לא יודע למה, התחבר לי הפאזל. אני חושב שפתרתי את התעלומה.
הימים היו בתפר שבין שנות ה 60 ל 70 .
ימי ההיפים עם השיער הארוך, שלום ואהבה, סקס חופשי והרבה חשיש. ולדודה ריטה היה בן בגיל 20 ומשהו. היפי ארוך שיער וזקן, תמיד שמח וטוב לב, מסתובב עם גיטרה ומנגן שירים של דילן.
והוא גר עם אמא שלו, דודה ריטה.
ופתאום הבנתי. מן הסתם הבחור עישן חומרים טובים בחדרו. משהו מזה הגיע גם לחלל הבית, וכנראה שזה מה שמיסטל אותי…
נושאים: סיפורים מהחיים | 3 תגובות »
19 באפריל, 2015 בשעה 22:51
ילד סטלן
20 באפריל, 2015 בשעה 14:32
טזוזטה תכתוב יותר,מתגעגעים אליך
21 באפריל, 2015 בשעה 21:58
סיקסטיז…איזה תקופה!