רולטה פולנית

זה היה צפוי ולא צפוי.
פתחתי את דלת המקרר, ומהמדף העליון צנח על הרצפה מגש פיירקס ענק והתנפץ. כשמגש פיירקס נשבר- הוא מתפרק לחתיכות זכוכית עבות וחדות- כל אחת כמו להב של סכין.
שני להבי זכוכית כאלה נחתו קרוב לכף רגלי היחפה- סנטימטר מהזרת.
עמדתי המום. בעיני רוחי כבר ראיתי עצמי אוסף את הזרת הקטועה מתוך שלולית הדם, לקול זעקותיה של החטובה (על הלכלוך כמובן) לתוך שקית קרח וטס לחדר המיון- רק כדי לראות את הרופא התורן משליך אותה לפח ומנסה לשכנע אותי שאפשר להסתדר בלעדיה.
האמת שזה לא נדיר אצלי בבית לפתוח את דלת המקפיא ולהתמודד עם כל מיני דברים שצונחים עלי , כמו עופות קפואים, שקיות של סנפרוסט וכאלה.
זו אחת הסיבות שעברנו למקרר עם מקפיא מגירה ולא דלת.
העופות הקפואים המעופפים והצנצנות הצונחות מהמקרר הן תופעה רבת שנים עקב חוסר סבלנותה של זוגתי להתמודד עם הכנסת, או יותר נכון- דחיסת מוצרים למקרר.
אם אין מקום במגירה והיא לא מצליחה להיסגר- אין אצלה בעיה. פשוט דוחפים אותה בכל הכח ומתעלמים מקולות לא חשובים כמו פלסטיק נסדק. אם סיר אוכל יושב על שליש מהמדף ושני שליש באוויר- גם זה בסדר. העיקר שדלת המקרר נסגרה.
המקפיא הוא בכלל חור שחור. דוחפים כמה שאפשר, מניחים את המוצרים בלי קשר לצורתם הגאומטרית וסוגרים את הדלת. עם או בלי לחץ פיזי לא מתון. בפתיחה הבאה- כבר נתמודד עם התוצאות.
העובדה שיש אצלנו בבית שלושה מקררים פעילים רק מגוונת את ההפתעות הצפויות בכל אירוע של פתיחת דלת. רולטה פולנית.
והחטובה? כמיטב המסורת, גערה בי שאני לא יודע לפתוח את המקרר, ובכלל אני רק גורם נזק בכל שניה שאני חי.