פרץ של נרגנות
אני חושב שלא משתמשים מספיק בעונש המוות. ברוב העולם הוא לא נהוג- ובמדינות שכן, הוא מופעל כעונש על רצח.
אבל יש כל כך הרבה מקרים שבהם רצוי להפעיל עונש מוות, ולו לצורך הכחדת טיפוסים מסוימים והתנהגויות שונות.
נתחיל במשהו מינורי שאני חושב שכולנו נתקלים בו. למשל במגרשי חניה. תמיד יהיה את הבנ/בת זונה שיחנו על שתי חניות. או שיחנו על חניה אחת באלכסון ולא יאפשרו לשום רכב לחנות לצידם.
או את הזבלים שרואים שיש מקום צפוף בין שתי מכוניות ובכל זאת ידחקו לתוכו תוך חסימת דלתות הרכב שחנה שם קודם, ככה שכדי לצאת הם מועכים את הדלת של הרכב שלידם תוך כדי השתחלות חסרת סיכוי ובמקביל ימנעו מהנהג ברכב שלידם להצליח להכנס לרכבו.
גירסה נוספת של נבלות הם אלה שאף פעם לא מתחשבים ברכב שחונה לצידם. כשהם פותחים את הדלת שלהם לצאת הם תמיד יפתחו אותה בפראות וידפקו את הדלת של הרכב השכן.
ויש את מגרשי החניה של הסופרמרקטים. שם אנשים מעמיסים לרכב קניות, ואת העגלה הריקה מגלגלים בגסות בין מכוניות חונות, תוך שהעגלה שורטת/דופקת את המכונית האומללה של מישהו.
או בכביש. לא נדבר על החמורים שמזגזגים בטירוף בין הנתיבים, אלא על הפסיכים שעומדים מאחוריך כשאתה ראשון ברמזור אדום. הרמזור עוד לא הספיק להתחלף והם כבר מצפצפים בעצבנות כאילו העולם נשרף.
לאלה אגב, יש לי נקמה מצוינת. אם אני ראשון ברמזור ומאחורי יש רק רכב אחד (כדי לא לנקום בחפים מפשע) וברגע שהרמזור מתחיל להתחלף הוא מצפצף בעצבנות אפילו בלי לראות את התחלתי לנסוע- אני מייד בולם ולא נוסע. רואה במראה את הנהג מאחור משתגע, מצפצף, מנסה לעקוף- ואז…כשהירוק ברמזור מהבהב ועומד להתחלף לאדום- אני מזנק ומשאיר אותו עם סבב נוסף להמתין.
את מי שאני שונא לא פחות- זה את אלו שמתנחלים בנתיב השמאלי בכביש מהיר ונוסעים 60 קמ"ש עם מבט מזוגג בעיניים.
או יש קטע בתאי שירותים בבניני משרדים או מקומות ציבוריים של אנשים שזורקים את נייר הטואלט המשומש לא לתוך האסלה- אלא לפח הקטן (ובד"כ חסר המכסה) שיש שם. מראות קשים.
ויש כאלה שמחרבנים כאילו יש להם פי טבעת עם שלושה פתחים. מרססים את האסלה לכל עבר במלוא היקפה (איך הם מצליחים???) ולא טורחים לנקות עם מברשת. מה עובר עליהם? למה אני צריך לראות את החרא שלהם?
הנוראים מכולם הם המשתעלים והמתעטשים בפה פתוח. אני עומד בתור למשהו ואיזה דביל שצמוד אלי דופק שיעול לח ישר על הפרצוף שלי. שים יד חולירע! תשתעל לתוך השרוול או לתוך הכוס של אמא שלך- למה עלי?
נושאים: חברה וסביבה | 7 תגובות »
24 במרץ, 2014 בשעה 14:40
אלה שמעיפים עגלות בחניה של הסופר- לתלות אותם!!!!!!!!!
24 במרץ, 2014 בשעה 17:03
למה עונש מוות? אני בעד מאסר עם עבודת פרך, שיעבדו בשביל השכר דירה שלהם בכלא ובשביל האוכל המחורבן שלהם. ומי שתש כוחו ולא יכול לעבוד יישאר בתא שלו, שבחדר הסמוך אליו תתקיימו מסיבות קריוקי 7/24.
ד"א, פעם בחברת הייטק אחת שעבדתי בה, אחד העובדים חירבן על הרצפה. אמיתי לגמרי. וואלק, חברת הייטק, אינעל אבי אבי אביו!
24 במרץ, 2014 בשעה 23:20
אני מבין שהיה לך יום קשה, אה ?
25 במרץ, 2014 בשעה 9:34
ג.
אני מוכן להתפשר להעניש בעבודת פרך…
והסיפור עם החרבון על הרצפה- לא יאומן!
25 במרץ, 2014 בשעה 9:35
ראסטה..לפעמים יש מאסה קריטית של אירועים
26 במרץ, 2014 בשעה 1:38
פעם עצרתי עגלה שמישהי גלגלה לכיוון רכב, בעל הרכב חשב שאני זה שמגלגל את העגלה לרכב שלו..
מעולם לא הפכתי מנחמד ללא נחמד בעליל כלכך מהר.
מי אמר "הדרך לגיהנום רצופה במטומטמים שלא שמים לב למרחב הציבורי שלהם"?
26 במרץ, 2014 בשעה 16:07
ראסטה, זה מסוג האירועים שגורמים לך לשקול להפוך למיזנטרופ.