4 = 1 + 1

כבר סיפרתי לכם בעבר שאני שוטף הכלים העיקרי בבית. אין לנו מדיח כלים (מבחירה…) ולרוב אחרי כל ארוחה זה אני שמתייצב ליד הכיור. אני אוהב לשטוף כלים, זו תרפיה נעימה, מים זורמים, מחשבות רצות, פוסטים נכתבים בראש…כיף.
זוגתי האהובה שונאת לשטוף כלים- ולכן בורא עולם בירך אותה בבן זוג שנהנה מזה. ברוך מזווג זיווגים.
אבל מידי יום, בתהליך שטיפת הכלים אצלנו בבית מתרחשים מעשי כשפים. בכל פעם שאני שוטף כלים, נולדים כלים מלוכלכים יש מאין, ללא קשר ותלות בכמות הסועדים ואופי הארוחה.
לדוגמא- סיימנו לאכול ארוחת ערב.
מהשולחן פונו לכיור הריק: 6 צלחות, 8 יחידות סכו"ם ו 2 כוסות. סה"כ 16 פריטים. במו עיני ראיתי ובמו ידי ספרתי.
אבל כשאני ניגש לשטוף- מתרחש הפלא.
בכיור יש מלבד כלי ארוחת הערב גם שני סירים גדולים, פיירקס עם שאריות של עוגה שמעולם לא ראיתי, שלוש צנצנות גדולות, ארבע מצקות, אגרטל וסט כלי עבודה בגינה.
ואני שוטף בדממה ותוהה מאיפה זה מגיע.
יום אחרי יום. גם כשאנחנו חוזרים מהעבודה אחר הצהריים, משתמשים בשתי כוסות קפה וצלוחית עוגה- מהרגע שבו אניח את הכלים בכיור עד שלוש דקות אחרי- כשאגיע לשטוף, יהיו שם אינספור קופסאות פלסטיק, מגש של תנור, כותש שום וכל חלקי הפוד-פרוססור.
ערב אחד החלטתי לפתור את התעלומה. תפסתי לי עמדת תצפית על המטבח והמתנתי.
ואז גיליתי. בכל פעם שאני עומד לשטוף כלים, זוגתי מזנקת ומבצעת עבודת הכנה מקדימה שמטרתה להביא לכיור את הכלים המלוכלכים לעתיד של מחר ומחרתיים- כבר היום.
היא פותחת את המקרר ומתחילה להעביר אוכל מסירים גדולים למיכלי פלסטיק קטנים, מפנה שאריות עוגות ממגשים לצלוחיות, מרוקנת צנצנות ומה לא. כל מה שאפשר לעשות כדי למלא לי את הכיור- מבוצע.
איך אמרה הזקנה בבדיחה? אם פוגרום אז פוגרום!