עולמו של טזוטה שליט"א. מבט מפוכח על החיים.

צ'אקרה פיננסית

22 בנובמבר, 2012 מאת

הקלישאה אומרת שכסף הולך לכסף. וזה נכון.
אני מביט אחורה על 18 השנה שחלפו מאז הקמתי את החברה שלי העוסקת בתחום טכנולוגי מסוים. 18 שנים זו תקופה משמעותית בחייו של עסק בכדי לנתח בדיעבד ולהסיק מסקנות. הן מהמקרה הפרטי והן ממה שאני לומד ורואה שמתרחש אצל קולגות, לקוחות וספקים.
וחויתי לאורך שני העשורים הללו משהו מוזר ומאד עוצמתי. לא לומדים את זה במינהל עסקים, אין דיון בפקולטות לכלכלה, אין לזה הסבר רציונלי. אולי יש- אבל אני לא מצאתי.
אני לא הולך לתת עכשיו שיעור בחשבונאות פיננסית, אבל כמה מילים מקדימות לטובת מי שניהול פיננסי לא היומיום שלו:
אחד התחומים שיכולים להפיל עסק זה תזרים המזומנים. תזרים המזומנים זה כמות הכסף שיוצאת מהעסק למול כמות הכסף שנכנסת לעסק. המטרה והחובה היא שתמיד כמות הכסף שנכנסת תהיה גבוהה מכמות הכסף שיוצאת. וזה לא קשור לרווח של העסק. עסק יכול על הנייר להיות רווחי- אבל אם הכסף בתמורה לשירותים או הסחורה שמכר לא נכנס לחשבון הבנק בזמן הנכון- אפילו רק בגלל שלקוחות לא משלמים בזמן- הרי שאת ההוצאות של העסק אי אפשר לעצור (משכורות, שכר דירה, דלק וכד') וחשבון הבנק יכול באותו חודש נתון להיות בתזרים שלילי: כמות הכסף שיצאה מהחשבון גדולה מכמות הכסף שנכנסה.
ואם מצב כזה נמשך תקופה מסוימת, אפילו עסק רווחי עלול להגיע למצב שהוא מנצל במקסימום את קו האשראי שהבנק העמיד לו- והבנק לא מאפשר משיכה נוספת- מה שיכול למנוע מהעסק לשלם משכורות, שכר דירה, לקנות סחורה ועוד.
עסק כזה יכול לקרוס- גם אם הוא מוכר בטירוף וברווח טוב. רק בגלל תזרים. עד כאן ההסבר הקצר (?) .
במהלך שנותי בעסק שלי חויתי תקופות גאות ותקופות שפל. פעלתי בשנות הצמיחה של ההיי טק, עבדתי בתקופת פיגועי הטרור באמצע שנות ה 90 שהביאה למיתון, חוויתי על בשרי את התפוצצות בועת ההיי טק בתחילת שנות ה 2000 , את הצמיחה של אמצע העשור וגם את המיתון של 2008 …
היו תקופות שבהן הויכוח עם הבנק היה על ריבית הזכות שהם צריכים לשלם לי עבור הפקדונות של עודפי הכספים שהיו בעסק, והיו תקופות אחרות- שהויכוח עם הבנקים היה על ריבית החובה שאני צריך לשלם על ההלוואות ומסגרות האשראי שלקחתי כשבחברה לא היה מספיק כסף.
ומעבר לכל התובנות הפיננסיות, הניהול החשבונאי התקין, תהליכי הגביה היעילים וכל מה שעסק חכם צריך לעשות כדי לצמוח ולהתקיים- למדתי שיש אלמנט נסתר אחד נוסף שלא כתוב בספרים.
אני קורא לזה המיסטיקה של הכסף – או במילים פשוטות: כסף הולך לכסף.
תמיד- אבל תמיד, בתקופות שקופת החברה היתה שופעת כסף- תזרים המזומנים חיובי וחזק – הגיעו כספים נוספים בשפע. אין לזה קשר לגאות כללית במשק, זה קרה גם בתקופות שהמשק דישדש. ואני לא מדבר על עבודות נוספות או פרויקטים חדשים ורווחיים. אני מדבר על כספים מפתיעים שלא היו צפויים ולא קשורים להגדלת הפעילות של העסק כמו: החזרי מס שונים, החזרים על תשלומי ביטוח מוזרים, תשלומים מלקוחות שהגיעו חודשיים לפני מועד התשלום, פרשנות לקוח לחוזה חתום איתנו שממנו הוא החליט שהוא צריך לשלם הרבה יותר, מצבים שבהם לקוחות עם עודפי תקציב העבירו לנו כספים מראש ואמרו "אחר כך נחליט איך ננצל"…ואפילו היו מספר מקרים (כן…מספר מקרים) שבהם לקוחות שילמו לנו את אותה חשבונית פעמיים בטעות- וכמובן החזרנו להם.
זה כשיש כסף. אבל מה קורה בתקופות שאין כסף והתזרים שלילי ורזה?…
בדיוק ההיפך!
כספים שצריכים להתקבל נעלמים. לקוחות טועים בתשלום לרעתנו, צ'קים מגיעים באיחור אסטרונומי, העברות בנקאיות מופקדות בטעות לחשבונות שלא שלנו. פתאום מגיעות דרישות לתשלומי הפרשים גדולים לכל מיני מוסדות, המקרר במשרד שובק חיים, המיקרוגל מתפוצץ, המזגן נוזל, בחיוב כרטיס האשראי מופיעים חיובים שגויים שלא ביצענו, הליסינג מחייב בטעות את חשבון הבנק בסכומים משולשים, הוראת קבע לביטוח יורדת פעמיים באותו חודש, חברת הסלולר ממציאה חיובים שגויים ומה לא.
כל מה שיכול לנגוס בתזרים המזומנים פוער פיו ועושה זאת.
ועברתי את זה כל כך הרבה פעמים- גם בצד השלילי וגם בצד בחיובי.
אז הנה אני עוטה עלי את גלימת הגורו הלבנה והופך למהרישי חנטרישי שיגיש את ההסבר הסביר ביותר…
זה הכל ענין של אנרגיות.  לכסף ולמומנטום של השפע יש אינרציה משלו. כשיש לך- נדבק לך עוד. כשאין לך – גם המעט מתפוגג.  יש איזשהו כח משיכה מובנה ובלתי מוסבר של שפע לעוד שפע ושל מחסור לעוד מחסור.
מסקנה – צריך לעשות הכל כדי שיהיה לנו שפע כלכלי. אפילו קצת. הקצת הזה כבר ימשוך את כל השאר.
וזה הזמן לצטט פתגם בארמית שכל כך אקטואלי לפוסט:
"בתר מרי ניכסי ציבי משך – בתר עניא אזלה עניותא" . פירוש פשט: כסף הולך אחר הכסף הגדול ואחרי העני הולכת העניות.

נושאים: חברה וסביבה | 9 תגובות »

9 תגובות

  1. מאת bitch87 :

    like beauty goes to beauty :P

  2. מאת MUKI :

    נכון.דברים טובים באים ברצף וגם רעים.זה נדבק..

  3. מאת אלה :

    מה שאני מבינה מימך זה שיש דברים שהם מיסטיקה לא מובנת

  4. מאת uzi :

    שיהיה לנו רק רציפות טובה בחיים!!

  5. מאת Godalmighty :

    they're soooo smart, Tazuta…your readers…merely reiterate what your saying!

    to pontificate about your point…water seeks its own level…that is why the polish problem poses such a challange to Spirits who are entitled to the best and are proactive with regards to materializing it.

    the polish theme song is "worry, dont be happy"

    and as like attracts like…good attrats the same…thus, if married; a child of or related to a pole…keeping Your Spirits high is a full time vocation

  6. מאת Godalmighty :

    …from dusk til dawn and cradle to grave.

    I think your next post should leave political correctness behind and unapologetically offer solutions to the polish problem

    finally

  7. מאת Godalmighty :

    but to acknowledge that poles are amusing and entertaining and do contribute to the jovial atmoshphere via jokes

  8. מאת tazuta :

    Godalmighty היי…
    אהבת הפולנים זורמת בדמך בערך כמו אצלי….
    מה הטראומה שלך מפולנים?… אשמח לשמוע. אולי נמסד פינה כזו בטזוטה…

  9. מאת Godalmighty :

    the almighty matriarch

    I like reading the ideology of moshe kroy…and he mentioned that the predicament on 3D is that of war between light and dark

    Light being Souls…much like an untamed flame…the eternal essense that is not contingent on a meat shell to exist.

    the lights and dark (matter) cannot coexist and poles being dark…are parasites on Souls

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועשויה לעכב את תגובתך. אם התגובה אינה מופיעה, צריך פשוט להמתין מעט.



מאמרים נבחרים

חפש בבלוג

קטגוריות

תגובות אחרונות

ארכיון

כלים

תגיות