האנדרדוג

מחלה יהודית גלותית היא להרגיש תמיד האנדרדוג. סוג של רגשי נחיתות מובנים שלא נותנים למציאות ולעובדות לשנות אותם.
סתם דוגמא קטנה לקראת ההמשך.
מכבי תל אביב בכדורסל היא אחת הקבוצות הגדולות באירופה בכל הזמנים. עשרות שנים היא בצמרת האירופית, זכתה מספר פעמים באליפות היבשת, ניצחה קבוצות NBA , היתה אלופת העולם לקבוצות ("הגביע הביניבשתי") שחקני עבר שלה מככבים בקבוצות ה NBA עד היום, הקבוצה הגיעה לגמר היורוליג לפחות עוד עשר פעמים ומה לא. אימפריה ספורטיבית בכל קנה מידה בינלאומי וגלקטי.
כמו מכבי תל אביב ניתן למנות עוד מספר קטן של קבוצות באירופה. צסקא מוסקבה, ברצלונה, ריאל מדריד, אולימפיאקוס ופנתיניאקוס.
ניתן להניח ששש או שבע קבוצות אלו מהוות את מועדוני הפאר הגדולים בכל הזמנים של אירופה, בלי שום קשר להישגיהן בשנה נתונה. בדיוק כמו שבגביע האלופות בכדורגל יש כמה קבוצות כמו באיירן מינכן, מנצ'סטר יונייטד, צ'לסי, ליברפול, מילאן, יובנטוס ועוד, שהן הן קבוצות הפאר באירופה לאורך ההיסטוריה.
עד כאן העובדות.
אבל בפועל- לקראת כל אליפות היבשת השנתית הכותרות זועקות. נחרדות מהעובדה שמכבי מוגרלת או עולה שלב למה שמוגדר כ"בית המוות" – (בסה"כ בית שבו משחקת קבוצה או שתיים מהרמה שלה…) פתאום הכותרות והפרומואים מאדירות את הקבוצה השניה והמשחק הופך לקרב של "דוד נגד גוליית". פתאום מכבי האומללה נאלצת להתמודד מול "האריות של אירופה". בין השורות המסר הוא: אנחנו החלשים והאומללים….
כאילו שמכבי היא לא אריה אירופאי……והרי מה יגידו הקבוצות מדרג נמוך יותר שמוגרלות לשחק מול מכבי????.
הדוגמא הארוכה והמייגעת הזו נועדה להסביר שאנחנו נוהגים כך תמיד. זו הנורמה ובכל תחום.
יש לנו תכונה מטומטמת להאדיר ולהעצים את הידיד או היריב גם בשדה הקרב הפוליטי , הכלכלי או הצבאי.
זוכרים את הכותרות לפני מבצע "עופרת יצוקה" או עמוד ענן"? מלחמה נגד החמאס? אוי ואבוי. זהו יריב עוצמתי , אדיר מימדים שאוי לנו אם נעז להיכנס בו. הוא יאכל אותנו לארוחת בוקר….מחכה לנו בעזה עם קברים פתוחים, מינהרות סודיות וג'יימס בונד מוסלמי שיצנח מהשמיים, בידו האחת רובה לייזר ובידו השניה פיתה עם זעתר.
חיזבאללה? וואו. כאן בכלל מדובר בכח הצבאי הגדול ביותר במזרח התיכון אם לא בעולם. אימאללללה….!!!! אם נעז לתקוף אותו הוא יכבוש את כל המדינה! ראו הוזהרתם!
הצבא הסורי טרום מלחמת האזרחים? אלוהים ישמור. אימפריה. מאה אלף הטנקים שלו ישטפו את המדינה. נכון שאין לסורים במה להאכיל את החיילים או כסף לתחזוקה- אבל מה זה משנה.
רצוי להתרפס גם בפני מצרים. ברגע שיקרוס השלום, תוך 12 שעות הצבא האדיר שלהם ישטוף אותנו בקלילות כמו ב 1973 . יש להם הרי תקציב בלתי מוגבל….מדינה עשירה מאד, ורק את חצי האי סיני לחצות.
רגע? לא? ב 1973 זה אנחנו שהפכנו את הקערה על פיה לנצחון צבאי מרשים? איזה באסה. כי לפי הנרטיב התקשורתי שמשתרש, זו היתה תבוסה מחפירה שהחזירה את הכבוד למצרים ורק בשל כך הם עשו שלום. האומנם? ואולי ההפנמה שלהם שגם לאחר שפתחו מלחמה בהפתעה גמורה ותנאים אידיאליים הם לא הצליחו להביס אותנו וסיימו אותה כשצהל יושב 100 ק"מ מקהיר בעומק שיטחם הביאה אותם לזה?
מה? השלום הוא גם אינטרס מצרי? וואלה. לא ידענו.
לא נתנצל בפני ארדואן וטורקיה?…. אבוי לנו…הרי הוא כל כך צודק ואנחנו הלא בסדר. הוא כל כך חזק ואנחנו כל כך חלשים….סבתא….בואי תחזיקי לנו את היד…ארדואן כועס עלינו! (ועל חצי עולם…אבל מה זה משנה…).
נעשה צעד מדיני שלא ימצא חן בעיני העולם? אוי אוי אוי!!! העולם יכעס נורא ויעשה לנו זובור בלי וזלין. חרם!! חרם!! פויה ישראל!!! יעמידו אותנו בפינה ויתנו לנו לכתוב 200 פעם "יותר לא אהיה כובש אכזר".
יש ביוטיוב ראיון עם דוד בן גוריון משנת 1971. אחד המראיינים פונה אליו ומציין שנשמעת ביקורת על כך שהממשלה לא עושה די כדי לקדם את תהליך השלום עם הפלשתינים. ומה נעשה מול מעצמות העולם בנושא הזה…כאילו הראיון התקיים היום ולא לפני 43 שנה. דבר לא השתנה.
אז סוד קטן. לאורך ההסטוריה לא גמגמנו…..עשינו מהלכים שטובים לנו ו…….לא קרה כלום. לא צונמי מדיני ולא נעלי אצבע. למי שלא יודע- בן גוריון החליט להכריז על הקמת המדינה למרות התנגדותם הנחרצת של האמריקאים. נו. שוין.
אפילו בנושא האיראני המומחים, הגאונים ושלל הפרשנים- בכירים בעבר או מטעם עצמם, טורחים לטוות לנו תרחישי זוועה נוראים מה איראן תעשה לנו ולעולם אם רק נעז לתקוף אותה. (דרך אגב…דעתו של "לשעבר" שלפני עשור ישב במוקד ההחלטות והיום הוא פנסיונר/מנהל מתנ"ס אינה נחשבת יותר משל מישהו אחר. מה אתם חושבים, שהמודיעין/אמ"ן/מוסד מזמין את כל ה"בכירים לשעבר" לשיחת תדרוך שבועית ומכניס אותם לסוד הענינים מרגע שפרשו ועד היום?…אתם חושבים שמישהו מדליף להם מידע חם ועדכני?…ממש לא. זוכרים אותם בדיוק כמו שזוכרים אתכם במקום העבודה שהייתם בו לפני עשור. לא יותר. רק בערוצי הטלוויזיה מוציאים אותם מהנפטלין כדי למצוא "לשעבר" עם שם מוכר שיברבר בארשת מלאת חשיבות ואינטונציה אחראית פרשנות שמבוססת על מידע מלפני עשור….)
יכול מאד להיות שהם צודקים. ויכול להיות שלא. אבל צריך לקחת הכל בפרופורציה ומתוך חשיבה ביקורתית. אסור לזלזל אבל גם אסור לגרום לפחד מיותר ולא תמיד מבוסס.
ישראל היא מדינה חזקה ויציבה. כלכלית, טכנולוגית וצבאית. אפילו מובילה. לא צריך "להרגיש את זה". תנו למספרים לדבר. לכו לויקיפדיה ותשוו את התל"ג שלנו, את מדד הפיתוח האנושי ועוד פרמטרים אובייקטיביים, למדינות מערב אירופה הנחשבות ותראו שאנחנו במקום מצויין. לפעמים יותר טוב מהן.
לא הכל מושלם. אין מושלם בעולם ולא בישראל. יש הרבה מה לשפר ונשפר. אז מספיק לעשות מעצמנו ה"נעבך" של העולם. כי אנחנו לא.
רגשי הנחיתות המטופשים הללו עובדים גם בצד הכלכלי. לכו לארכיוני העיתונות השונים במוסדות בארץ ודפדפו בעיתונים מלפני ארבע-חמש שנים.
תקראו שם את כל התשפוכות ודברי ההלל לכלכלה הספרדית, לכלכלה של אירלנד ולמי לא…כמה שהם חכמים, כמה שהם עובדים נכון….ואנחנו כל כך טועים, כל כך לא בסדר….אם רק נלמד מהם!
איפה הכלכלות הללו היום?… תזכירו לי.
ביקורת עצמית היא דבר נפלא. היא זו שמאפשרת לנו להתקדם- כיחידים וכקולקטיב. אבל כשאין מינון- כשהמציאות תמיד מהללת ומאדירה את הצד השני על חשבוננו זו כבר לא ביקורת עצמית. זו מחלת נפש.