יותר מעשר שנים עברו מאז, ואני עדיין זוכרת כמה יפה זה היה.הלחנתי שירים שלו ונתתי לו כשהיה פה. הוא באמת אחלה, איש מצחיק – עצוב. קצת ליצני, הייתי אומרת. אני יודעת מה עבר על הקול שלו לפני שנים – איך הקול שלו היה ב1984 , ומסוגלת לזהות את השנה שבה הוא שר לפי הגוון.הוא לימד אותי כל כך הרבה על איך מגישים שיר. הוא לימד אותי לפרשן את הטקסט בהתאם לגוון הקולי שמתלווה אליו. הוא היה משנה את הגוון הקולי באותו המשפט – ראו את האלבום הנפלא ( הנפלא היחיד , לדעתי), של האחרון משנות השמונים של סופט סל, "הלילה האחרון בסדום"
תמיד הוא איכשהו ינגע בלבי. אין לי מושג למה. ניסיתי לאורך השנים להבין את הקסם. לא הצלחתי להבין למה הוא חדר כל כך הרבה . נתקלתי במעריץ שלו ברחוב בעת ששאלתי אותו במקרה על רחוב מסויים. הוא אמר שהוא מצפון אנגליה, ושאלתי אותו מאיפה. הוא אמר שמלידס, אז שאלתי אותו על הפוליטכניק, ולאט לאט הוא הבין את הסיבות לשאלותיי בהקשר של אלמונד. היה מרתק.לא האזנתי לאלבומיו האחרונים. אורן עמרם, מעריץ ידוע, אמר לי שאחד מהם דומה למאמבאס.